ממחזור התפילות של הימים הנוראים, התחינה המתאימה ביותר השנה, שמבטאת בדיוק את הלכי הרוח בקרב יהודים בארה"ב, היא "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". תשע"ה, השנה שהסתיימה, תיזכר בכרוניקה של הקהילה היהודית הגדולה כשנה מבולבלת, מעצבנת וטורדנית. זו הייתה שנה שבה הנוכחות היהודית בזירה הפנימית האמריקאית הייתה מורגשת, בולטת וקולנית, אבל באופן ובדרך שייזכרו בקהילה כסיוט.
ליהודים האמריקאים אין בעיה כשקהילתם מגיעה לכותרת. להפך, הם נהנים כשזה קורה. אבל תלוי באילו תחומים. הם גאים כשזה בא לידי ביטוי בתחום הרפואה, הספרות, הטכנולוגיה, הקולנוע והטלוויזיה. אלא שבשנה החולפת הקהילה הייתה במוקד ההתעניינות של אמצעי התקשורת בארה"ב מהסיבות הכי לא רצויות והכי לא מכובדות מבחינתה.
ברוב חודשי השנה, מחנות, קבוצות וחוגים בקהילה התבוססו בפולמוס חריף סביב הסכם הגרעין ושקעו עד מעל לראש בהתנצחות פנימית, בהטחת האשמות הדדית ובגידופים. הקהילה נדחפה לשטח מדיני ממוקש ונגררה לקרב פוליטי שמלכתחילה לא היו לה סיכויים לנצח בו.
"זאת הייתה שנה רעה לקהילה", מסכם עמי הירש, רב רפורמי ומנהיג בית כנסת גדול וידוע במנהטן. "במיוחד רעה ליהודים הנמנים עם המחנה הליברלי, שהוא הרוב הגדול והמוביל ביהדות אמריקה".
זיכרון השנה החולפת מרגיז ועוד ירגיז יהודים רבים. הפעילות האהובה עליהם והמעורבות המועדפת עליהם השתבשו והסתאבו בשנה שחלפה, באופן ובהיקף שאינם זכורים בקהילה. הם הרי אוהבים לעשות הכל לחיזוק, להידוק ולהעצמת היחסים בין וושינגטון לירושלים. אבל דווקא התחום הזה, הכי נוח, מקובל ונעים להם, הפך בשנה החולפת לשטח הפקר, למתחם מחניק ולחלקה זרועה מהמורות.
"חלקים גדולים מהקהילה, וזה לא יהיה מוגזם לומר רובה הגדול, נקלעו שלא מרצונם לעימות בין ממשלת ישראל לבית הלבן ולצמרת הממשל - אלו שקיבלו פעמיים, בשתי מערכות בחירות לנשיאות, את תמיכתם של יותר מ־%70 מבעלי זכות ההצבעה היהודים", אומר הרב הירש. "איך זה שבממשלת ישראל לא הביאו את זה בחשבון כאשר ביקשו את עזרת היהודים במאבק נגד ההסכם עם איראן, כלומר נגד הנשיא אובמה?".
רבנים ובכירים יהודים, שנתבקשו לסכם את השנה, השיבו כמעט באותן מילים, כאילו נדברו ביניהם. "הקהילה חיה תחת לחץ כבד, שבשנה החולפת גבר", אמרו. לדברי הרב הירש, "יש מועקה גדולה בנושא קיומי לקהילה שהוא ההמשכיות היהודית, והיא מורגשת במיוחד בקרב הציבור הליברלי. הבעיה באה לידי ביטוי באחוזי ההתבוללות הגדלים והולכים, בשיעורי נישואי התערובת המתרבים ובהתנתקות מהארגונים היהודיים".
לדבריו, מתגובות שהוא שומע מעמיתיו הרבנים ומשיחות עם חברי וחברות בית הכנסת הגדול שלו, הוא מסיק שבעיית ההמשכיות היהודית החריפה בשנה שעברה, אולי משום שהמאבק נגד ההסכם עם איראן טלטל וערער את סולם העדיפויות של הקהילה.
עוצמה פנימית
משברים ועימותים עם נשיאים, עם שרי חוץ ועם צמרת הממשל אינם זרים ליהודי אמריקה. ותיקי הממסד וזקני השבט זוכרים שנים קשות ומאתגרות במישור היחסים עם הבית הלבן ומשרד החוץ: "ההערכה המחודשת" של יחסי ארה"ב־ישראל, שעליה הכריז בזמנו הנשיא ג'רלד פורד ושהחרידה את הקהילה; העימות עם הנשיא רונלד רייגן, שהתעקש לספק לסעודיה מטוסי ביון חדישים, תוך התעלמות מהתנגדותה של ישראל וממחאות חריפות מצד מנהיגים יהודים; היחס המעליב שגילה הנשיא ג'ורג' בוש האב כלפי ראש הממשלה יצחק שמיר, כשדחה בזמנו בקשת ערבויות להלוואות; והדיפלומטיה הדורסנית של ג'יימס בייקר, שגרר את יצחק שמיר לוועידת מדריד.
אבל בכל המשברים האלה ממשלת ישראל והעומדים בראשה גילו תבונה מדינית, הפגינו איפוק מרבי ושמרו על התנהלות דיסקרטית מוקפדת מול הנשיא וצמרת הממשל. המשברים הסתיימו לא לטובת ישראל, אבל גם לא הותירו צלקות ביחסים בין שתי המדינות ולא השאירו שום שריטה במארג היחסים בין ישראל לקהילה ולמנהיגיה.
"מה שקרה בחודשים האחרונים של השנה שעברה הוא שתוצאות המאבק נגד ההסכם עם איראן גרמו לפגיעה עמוקה ואולי בלתי הפיכה במעמדה של הקהילה ובמצבה, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ", אומר ראש ארגון יהודי שביקש להישאר בעילום שם. "בפנים נוצרה רוח רעה בין המחנות שהיו בעד או נגד ההסכם; ובחוץ הקהילה הובסה לאחר שהגחיכה את עצמה".
"זה היה מאבק שאף צד לא יצא ממנו מנצח", מסכים הרב הירש. "הוא הסתיים בהפסד לממשלת ישראל ובהפסד ליהודים באמריקה. גם אלה שהיו בעד ההסכם מודעים לכך שהניצחון שלהם, כביכול, גרם נזק ליחסים בין ישראל לארה"ב וליחסים בין ישראל לחלקים גדולים בקהילה וזה נזק לטווח ארוך".
הירש, הדובר עברית רהוטה, חוזר על הטענה שעולה בשיחות עם בכירים יהודים. "הפנייה המפורסמת שלו ליהודי אמריקה להירתם למאבק נגד ההסכם עם איראן גילתה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעודכן ולא מודע לתמורות שחלו בציבור היהודי בשנים האחרונות", הוא אומר. "ממשלת ישראל וראשה עודדו את היהודים להתנגד בכל כוחם להסכם. כלומר, להתייצב נגד הנשיא שרוב גורף מהם בחר בו פעמיים".
השנה החולפת גילתה כי תהליך ההתרחקות בין ישראל לחלקים גדולים בקהילה נמשך וצובר תאוצה. "ממשלת ישראל בעצמה תרמה ותורמת לתהליך הזה", אומרים בכירים בקהילה.
ואילו אברהם פוקסמן - שפרש בסוף השנה מראשות הארגון היהודי הגדול "הליגה למניעת השמצה" - מעדיף להביט קדימה לשנה הבאה. הוא מסכים שהשנה החולפת לא הייתה שעתה היפה של הקהילה, אבל לדבריו "נעבור את זה. הקהילה תתגבר על המשבר ועל אי הנעימויות שאפיינו את השנה שעברה. יש בה עוצמה פנימית ואיכויות".