יש סיבה לדאוג מהאמירות של סנדרס על ישראל, אבל היא שונה ממה שחשבתם

לא צריך כמובן להגזים גם בזה. בשנת 2008 מתוך כלל המצביעים בפריימריז של ניו יורק – אובמה נגד קלינטון – בסך הכל כ־16% היו יהודים. שני שלישים מהם הצביעו לקלינטון (65%). במרילנד רק 4% מהמצביעים היו יהודים, בקונטיקט כ־10% (שני שלישים לאובמה) ובפנסילבניה 8% (שני שלישים לקלינטון).

ליהודים יש קול, ובמקרה של קרב צמוד במיוחד הוא יכול להיות גם הקול המכריע. אבל אפילו בניו יורק הם לא באמת מי שקובעים. 37% ממצביעי הפריימריז הדמוקרטים בניו יורק ב־2008 היו קתולים. 15% היו שחורים. 22% הגדירו את עצמם ״מאוד ליברלים״, ועוד 36% ״ליברלים למדי״.

בשבועיים האחרונים עלה הפרופיל של ישראל במערכת הבחירות באמריקה במידה רבה בגלל הפריימריז האלה. לא קרב בין רפובליקנים לדמוקרטים – גם תורו של הקרב הזה יגיע, בעיקר אם מועמד הרפובליקנים בבחירות יהיה טד קרוז – אלא קרב בין שני המועמדים הדמוקרטים.

ברני סנדרס, המועמד שנאלץ להדגיש מדי פעם שהוא ״גאה להיות יהודי״, שמא יחשוב מישהו אחרת, אמר דברים לא יפים על מדינת היהודים. הילרי קלינטון, המועמדת שמולו, נקטה קו מסורתי של תמיכה בלתי מתפשרת, לצד ביקורת שאין מועמד דמוקרטי שיכול להימנע ממנה על מדיניותה של ישראל בשטחים – בעיקר על ההתנחלויות.

אין להשוות בין הביקורת של סנדרס לבין זו של קלינטון. סנדרס האשים את ישראל בטבח אזרחים חפים מפשע בעזה, לכאורה ללא סיבה מספקת. הוא ניפח את המספרים. אפשר לומר שזו סתם בורות, אבל שלא במפתיע הבורות שלו ניפחה את המספרים כלפי מעלה, ולא צימקה אותם כלפי מטה. אחר כך, כשנאלץ להודות בטעות, המשיך לתקוף את ישראל על תגובתה ה״לא פרופורציונית״ להתגרויות של חמאס. בכך הצטרף, בכוונה או שלא בכוונה, למגמת הקרימיניליזציה של פעולותיה של ישראל. 

 

סנדרס אולי אינו אומר שהוא תומך בחרם על ישראל, אבל מה שהוא אומר נותן רוח גבית למגמות כאלה. על כן, אין פלא שאשת הקשר שמינה לקהילה היהודית היא צעירה לוחמנית שהפגינה נגד ישראל בימי צוק איתן, ושסבורה כי בישראל הגזענות פורחת. 

הבחירות שעשו סנדרס וקלינטון בדברם על ישראל הן בלי ספק בחירות המשקפות פער אידיאולוגי. אבל במערכת בחירות אי אפשר להתעלם גם מההיבט הפוליטי שלהן. מועמדים לנשיאות הם אנשים שעושים את התחשיב הפוליטי, ונוקטים עמדות שהם סבורים שיסייעו להם עם הבוחרים. על כן, צריך להניח – וזו הנחה שאמורה להטריד את ישראל – שברני סנדרס מאמין שמתקפה על ישראל תשרת אותו פוליטית. אולי משום שהוא סבור שאותם מצביעים ״מאוד ליברלים״ וחלק מאלה שהם ״ליברלים למדי״ בשלים לשמוע מסרים כאלה. אולי משום שהוא סבור שירוויח בקרב קהלים אחרים – שחורים? – מה שיפסיד בקרב תומכי ישראל. אולי משום שהוא סבור שתומכי ישראל המסורתיים ממילא אבודים לו, ועל כן אין לו מה להפסיד.

ואולי הוא בונה על היהודים. יש לא מעט יהודים בניו יורק שישראל מעצבנת אותם, שיש להם ביקורת חריפה עליה, שאינם מבינים אותה. יש לא מעט יהודים בניו יורק הסבורים שהגיעה העת לחבוט קצת בישראל. אלה בוחרים פוטנציאלים של סנדרס. הם בוחרים שלו בגלל עמדותיו באופן כללי; ולא יירתעו לבחור בו מכיוון שהוא ביקורתי הרבה יותר ממה שמקובל בפוליטיקה האמריקאית ביחסו לישראל.

נכון, כנראה שסנדרס יפסיד בבחירות המקדימות. כנראה שקלינטון תהיה המועמדת, ובסבירות גבוהה גם הנשיאה הבאה של ארצות הברית. אבל לא צריך להקל ראש במה שאומר סנדרס. לא צריך להקל ראש במועמד עם מיליונים רבים של אוהדים נלהבים. לא צריך להקל ראש במועמד עם מגאפון רועם, שסנדרס יחזור איתו לסנאט לאחר שיפסיד בפריימריז. לא צריך להקל ראש בעובדה שכאשר סנדרס מציג את ישראל כפושעת, יש לו מאזינים.