לפעמים ידית ההילוכים ברכב שלך נתקעת. זה קורה. במקרה הכי גרוע, אתה הולך למוסך, שם כמה מאות, אולי אפילו כמה אלפים, והכל חוזר לעבוד. ואז המוסכניק מספק לך משפט סתום כמו "הסנכרון בין גלגל השיניים הקדמי הצדי והימני האחורי לא עבד". אתה לא מבין הרבה, משלם והולך מרוצה כי הרכב נוסע.
"סנכרון" זו מילת המפתח. ברכב, במנוע, אפשר לתקן, אבל כשיש פגם בסנכרון אצל הבן־אדם, בעיקר בין המוח לפה, זו בעיה. התיקון הוא לא פשוט. הוא דורש הרבה יותר מסתם מוסך.
אייל ברקוביץ' ידוע בססגוניות התבטאויותיו. הוא ידוע בלשונו החדה ובאמירותיו הבעייתיות. מה לא נאמר עליו כבר. אבל ברגע שהאמירות מעידות על חוסר סנכרון בין המוח לפה, זו כבר בעיה שצריך להתמודד איתה. לא במוסכים, אלא במקומות אחרים לגמרי.
ברקוביץ' לא חיכה הרבה זמן כדי לסגור חשבון עם מאיר איינשטיין, שהלך לעולמו בסוף השבוע בביתו לאחר מאבק במחלה קשה ונוראית. גופתו של איינשטיין טרם הספיקה לנוח בקברה, שלא לומר להתקרר, וברקוביץ' בחר לזכור את איינשטיין בזכות התסרוקת. אז נכון, אם הבן־אדם היה איתנו, אין באמירה הזו שום דבר מביש, ואפילו לא ממש פוגע. אפילו איינשטיין היה מחייך. אבל כשהבן־אדם מת, וכשטקס הקבורה הסתיים שעתיים וחצי קודם, זו אמירה מחפירה. זו בושה וחרפה.
את מי זה מעניין מה אתה זוכר ממנו?
דיברתי עם ברקוביץ' לאחר הסערה שיצר כי לא האמנתי למה שסיפרו לי שאמר. והוא אמר לי: "אני נשבע לך באלוהים שלא התכוונתי לפגוע. אמרתי מילה אחת בלבד, אחרי כל השנים שהוא התעלל בי בתקשורת, שאני אזכור אותו בזכות הסמל המסחרי שלו - הפוני והתסרוקת".
בשלב הזה קיבלתי עצבים, ובאותה שיחה אמרתי לו: "תגיד, אתה פסיכי? מה, אתה גולם? אתה עוד חוזר על זה וחושב שזה בסדר?" אבל זהו, שברקוביץ' לא חושב שאמר משהו לא תקין, שאמר משהו שהוא לא נסבל, שאמר משהו פוגעני. האיש פשוט לא מבין את מצבו. לא מבין את חומרת דבריו. הוא מתנהל כאילו מותר לו הכל. משחק באג'נדה של יושר. "אני לא צבוע", הוא אמר לי אתמול. אבל לפעמים, מר ברקוביץ', עדיף להיות צבוע ולא גולם חסר טעם.
ברקוביץ', הפעם הסרחת את המדיה. אני מזוהה כאחד ממליצי היושר שלך לאורך השנים, אבל הפעם לא פגעת רק במת מאיר איינשטיין זכרונו לברכה. אפילו לא באשתו ובבנותיו. פגעת בי, כי מאיר היה חבר כאח לי. מאיר היה מודל לחיקוי עבורי. מאיר היה איש אשכולות מלא חמלה. ביקורתי, אסרטיבי, חכם, שנון, חד, מקצוען, שאפתן. ואתה? את מי זה מעניין מה אתה זוכר ממנו? את מי זה מעניין לשמוע אותך מדבר ככה על אדם שרגע לפני נטמן באדמה, כשהוא מותיר אחריו משפחה, בנות ונכדים?
ברקוביץ', פגעת במשפחת איינשטיין. פגעת בעולם הספורט. אבל בעיקר פגעת שוב בעצמך. על הדבר הזה, שאתה לא מייחס לו חשיבות וטוען כי לא התכוונת, אתה צריך להתבייש. תבחר אצל מי אתה מתחיל את "מסע ההתנצלות", כדי שיהיה מישהו שימחל. ויפה שעה אחת קודם.