החברה בישראל בנויה כך שאין אדם בה שאינו קשור או מכיר מישהו שנפל בשירותו בצה"ל באחת ממלחמות ישראל או בין המלחמות. לעתים מהמשפחה הגרעינית, לעתים מהמשפחה המורחבת, לעתים מהיישוב שבו הוא גר, מבין החברים, ממקום העבודה, מהצבא, בין שהוא חילוני או דתי, דרוזי או בן לדת אחרת.
ערב יום הזיכרון מתחיל בצפירת דומייה שנמשכת דקה ולמחרת בבוקר נשמעת צפירת דומייה נוספת בת שתי דקות. אבל לנו, למשפחת השכול, צפירת הדומייה נמשכת דקה ודקותיים מדי יום ביומו, חודש בחודשו, שנה אחר שנה, מרגע נפילת יקירנו ועד עצם היום הזה ועד בכלל, מבלי שקיים כוח בעולם אשר יכול להפסיקה.
הבכי, הכאב, הצער והגעגוע שעוברים ברגשותיהם של בני משפחת השכול, הם הביטוי הרגשי. אבל הרמה הגבוהה יותר של האובדן האישי נוגעת לצד האישי, הקוגניטיבי, ובעצם לנושא הזיכרון: מה זוכרים? איך זוכרים? מה אנחנו עושים על מנת לשמר את זיכרון החלל? כל אלו מקופלים במילה אחת – הנצחה.
כל אחד מאיתנו, בני המשפחות השכולות, מנציח את זכר יקירו בדרכו שלו. אחד יבחר בשיר, אחר יאחז בחפץ, בתמונה אחרונה שהותיר אחריו החלל או במכתב בכתב ידו. כל אלה מעלים עבורנו כל פעם מחדש את נימי דמותו של יקירנו ואת הרגעים שחווינו יחד איתו ואולי גם את אלה שלעולם כבר לא נוכל לחוות.
המילה או הביטוי "הנצחה" מקפל בתוכו משאלת לב והיא להפוך את הבר חלוף לנצחי. יום הזיכרון הוא אחד מאבני היסוד של ההנצחה הלאומית. הוא נוטע בליבנו את התחושה שההנצחה היא לא בת חלוף. שעם ישראל על כל גווניו הרבים, מחבק אותנו ואומר "זכר הנופלים לא יישכח". העם יזכור לעד את הנופלים למען תקומת המדינה והמשך קיומה ולמען כל אחד ואחת מאיתנו החיים בארץ הזאת.
אני יודעת כמה קשה היום הזה לכולנו. הכאב לא עומעם, היגון אוחז בכל נימי נפשנו, אבל המילים "ואומר לך בדמייך חיי" מתוך ספר יחזקאל הן בגדר ציווי להמשך קיומנו כאן. כל אחד ואחת מיקירינו הם טבעת בשרשרת המופלאה של תקומת עמנו.
לזיכרון של דמותם, לתחושת האובדן ולמחשבה "מה היה קורה אילו?", מתווסף עם השנים כאב על כל חלל שנוסף, כל אובדן חיים, שעבורנו הוא כמו העמקה של פצע שממילא ממאן להגליד. התקווה הפרטית היא שלא ייאלצו אנשים נוספים לחוות את שעברנו אנחנו. על החברה הישראלית לאמץ תקווה זו ולא לאבד אותה. היא המסר שנושאים בני משפחת השכול – עוד נזכה לימים של שקט.
הכותבת היא יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ואלמנתו של סא"ל אהוד שלח, שנפל במלחמת יום הכיפורים