עוד בשביל הגישה שהוביל לכינוס המיוחד היה אפשר להרגיש את הציפייה. בדומה לתחושה שלפני הופעה של אומן שחיכית לה הרבה זמן. שעה לפני הגעת הרבנים למקום כבר התגודדו עשרות ילדים ונערים צמודים לשערי תלמוד התורה חוות דעת בירושלים. בתוככי הישיבה נכחו המוני עיתונאים וכתבים חרדים שעבורם האירוע הוא בסדר גודל של הגעת נשיא ארה"ב לישראל עבור כתבים מהמגזר הכללי. בתוך שני חדרים התמקמו עמדות שידור של שתי תחנות הרדיו המתחרות "קול חי" ו"קול ברמה" שכבר משעות אחה"צ החלו במשדר מיוחד בשידור חי.
קרוב לשעה שש בערב החלו להגיע הרבנים והאדמו"רים, ברכבים יוקרתיים ונוצצים אבל מדגמי משפחות מרובות הילדים, הם עצרו בפתח הישיבה. לפני רדת הרב או האדמו"ר קפצו כמו בפקודה שלושה משב"קים (משמשים בקודש) חסונים וגבוהים והחלו לפנות את המוני הצלמים החרדים והסקרנים. בזה אחר זה התמלאה הרחבה ברכבים והרבנים פוסעים להם במדרגות אל מול עיניהם הבוחנות של הנערים הנתלים על הגדרות והגגות ומספרם בשלב זה כבר הגיע למאות.
בין רב לרב, הגיחו, ברגל השרים וחברי הכנסת, בשונה מכל אירוע אחר, כאן לא נתנה להם הרשות לחנות ברחבת הישיבה. על אף התכונה ניסו הח"כים להכניס את האירוע לפרופורציות. הם דיברו על חשיבות ההתכנסות עצמה, שעצם התרחשותו הוא מסר בנוגע לחשיבותה של השבת, כמו יודעים שבעוד 3 שעות יוציאו שלוש המועצות תחת ידם מסמך שהוא לא יותר מכתב המלצה לח"כים. בינתיים הח"כים והשרים נכנסו לחדר ביחד עם הרבנים ולאחר כחצי שעה הוצאו החוצה והותירו את גדולי וחכמי התורה לטכס עצה. זו הייתה גם שעתה היפה של שתי תחנות הרדיו היריבות שניסו לצוד מרואיינים אחת לשנייה שימלאו את שעות המתנה.
בסביבות השעה שמונה וחצי נקראו הח"כים לעלות לאולם בו שהו הרבנים, המתח של לפני שלוש שוב הורגש במדרונות הישיבה. עסקנים עולים, יועצים פוליטיים יורדים, "עוד מעט תהיה החלטה" אומר אחד "נראה לי שתהיה כאן החלטה רצינית" אומר האחר. "עזוב שטויות" מצטרף עיתונאי חרדי בגוף תקשורת חילוני, "הכל הצגה. עזוב, לא ייצא כלום". אחרי המתנה של מספר דקות ניתן האישור והעיתונאים ועוד כמה וכמה נערים שהצליחו להתפלח פנימה שועטים למעלה.
מישהו פותח את דלת האולם וכמו חור שנעשה בבקבוק זרם האנשים בחוץ נשטף במהירות ובחוזקה פנימה תוך כדי דחיפות וצעקות. בפנים הרבנים וכמה ח"כים עוד מנסים לנסח הצהרה. "עופו החוצה" צועק עסקן חרדי "אבל אתם אמרתם לנו להיכנס" עונה לו צלם טלוויזיה, אבל העסקן בשלו "אוקיי, אמרנו ועכשיו אומרים לצאת החוצה. יאאלה החוצה". ההמון שנכנס פנימה מתקשה לצאת ואז מתחילות דחיפות. בתוך אולם הדיונים אחד הרבנים מפציר בנוכחים כי קדושת השבת היא מעל לכל וכי צריך לצאת מהממשלה. דעתו הושקטה במהרה והדיון נמשך. מחוץ לאולם, נערים מנסים להתגנב מתחת לשולחנות לחזות בעוד כמה שניות באנשים הכי קרובים לקדושה שיראו בחייהם. העסקנים רודפים אותם, דחיפות, צעקות, כוסות נשברות וילדים נופלים. אחרי מבצע גרילה מסורבל מצליחים העסקנים להוציא כמעט את כולם החוצה. מתחילה המתנה של עוד חצי שעה ואז אנו נקראים שוב אל החדר. נציג חרדי מקריא את ההודעה שבסופה מבינים כולם כי לא רק שאין כאן חדש, יש הליכה אחורה.
השרים וחברי הכנסת פנו לחכמי התורה כדי שיכנסו את המועצות במטרה למצוא פתרון יצירתי, כזה שיוצא מגבולות הטנגו הפוליטי אותו מנהלים החרדים בקדנציה הנוכחית. לבסוף החלטת החכמים הייתה שהם דורשים מהשרים ומהח"כים למצות את כל הדרכים להשפיע על חילול השבת מתוך הכנסת והממשלה. "זה לאיים שאתה מטיל פצצת אטום, לטעון את הפצצה" אמר כתב חרדי אחרי ההחלטה "לקרב את האצבע לכפתור האדום ואז לקפל את הכל וללכת הביתה". ההחלטה של שלוש המועצות הסבה במידה מסוימת לנציגי הציבור החרדים נזק יותר מאשר תועלת. אם לפני כן, נתניהו ידע שהחרדים לא באמת יפרקו קואליציה על שבת, אחרי הכינוס הוא כבר בטוח.
וכמו כל חווית התעלות רגשית ורוחנית החלק הקשה ביותר הוא היום שאחרי, ההתפכחות. בתקשורת החרדית כבר מחפשים את הראש של השר שדחף לכינוס שלוש המועצות, כינוס שהחליש את כוחן של המפלגות החרדיות במשחק הפוליטי. הכינוס האחרון של שלוש המועצות היה לפני 4 שנים, על הפרק עמד חוק הגיוס של לפיד, המפלגות החרדיות היו באופוזיציה, הייתה באמת תחושת דחיפות שעוד רגע ועולם התורה חרב. הפעם התחושה הזאת לא הייתה קיימת ובכל זאת שלפו החרדים את נשק יום הדין. נראה כי השיעור החשוב ביותר שלמדו המפלגות החרדיות בתלמוד התורה בירושלים הוא השיעור "במגבלות הכוח".