התפטרותו המפתיעה שלשום של ראש ממשלת לבנון סעד אל־דין אל־חרירי לאחר כשנה בלבד בתפקיד, שמה קץ ליציבות אשר שררה במדינה המבוססת על איזון כוחות עדין בין העדות השונות, ובייחוד בין שלוש הגדולות: הסונים, השיעים והנוצרים־מארונים. בשנה האחרונה שרר איזון כוחות שכזה, כאשר שלוש העדות הללו יוצגו על ידי אישים וארגונים חזקים כמו הנשיא מישל עון המארוני, ראש הממשלה הסוני אל־חרירי וארגון חיזבאללה השיעי. שיווי המשקל הזה אפשר ללבנון לסיים משברים אשר שררו במדינה, ובעיקר לקבוע תאריך יעד לבחירות לפרלמנט אשר ייערכו במאי 2018. עתה, לבנון צועדת לקראת הלא ידוע.
את ההתפטרות של אל־חרירי אפשר לבחון בשני פנים: הפן הראשון קשור במאבק המתחולל כיום במזרח התיכון בין הסונים והשיעים, בין ערב הסעודית הסונית ואיראן השיעית. באופן הזה, אל־חרירי התפטר בסעודיה תוך האשמת איראן וחיזבאללה השיעים בהשתלטות על לבנון. הסתכלות שכזו היא נכונה, אך היא מתייחסת אל השחקנים הלבנונים כבובות על חוט, כלי בידי אחרים – אל־חרירי התפטר במצוות סעודיה על מנת לפגוע באיראן ובבובה שלה, חיזבאללה.
הפן השני החשוב להבנת מהלכו של אל־חרירי קשור בזירה הפנים לבנונית. אל־חרירי התפטר בשל שאיפתו לחזק את בסיס כוחו לקראת הבחירות לפרלמנט. בשנתיים האחרונות ידעה לבנון בריתות פוליטיות משונות בין יריבים אשר לרוב נהגו להסתכל זה על זה דרך כוונת הרובה. הגנרל המארוני מישל עון, המכהן כיום כנשיא, התפייס עם יריבו המארוני המר ממלחמת האזרחים, סמיר ג'עג'ע. אל־חרירי הסוני תמך במועמדתו של עון לנשיאות, אף שבין האישים שוררת איבה ואף שעון קשור בברית הדוקה עם ארגון חיזבאללה. בעקבות הבריתות הללו נוצרה בלבנון קואליציה הכוללת את עון, אל־חרירי וחיזבאללה. קואליציה זו הובילה לבחירת נשיא, לקביעת בחירות לפרלמנט ולסיום משבר הזבל.
אך ברית פוליטית זו, למרות היציבות וההישגים שהקנתה ללבנון, אינה משרתת את אל־חרירי. הברית עם חיזבאללה ומישל עון אומנם הושיבה את אל־חרירי על כס ראשות הממשלה, אך לקראת הבחירות לפרלמנט היא הפכה נטל על כתפיו. מעורבות חיזבאללה בסוריה תוך לחימה בגורמים סוניים היא לצנינים בעיני הסונים בלבנון. אוזלת ידה של ההנהגה הסונית ובראשה אל־חרירי במאבק מול חיזבאללה הובילה חלקים מן האוכלוסייה הסונית למצוא מפלט בקרב גורמים אסלאמיסטיים. לפיכך, צריך אל־חרירי להתייחס אל רחשי הלב של הציבור הסוני, האלקטורט שלו.
הכותב הוא מרצה במחלקה למזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל ומומחה ללבנון