הימים האחרונים ושיח המסרים העקיפים בין הצמרת המדינית־פוליטית בישראל לבכירי חמאס ברצועת עזה, לגבי המצב הנפיץ בדרום, מראים כיצד עלולה להיווצר הסלמה דרך מילים וכותרות. הסלמה שאינה מבוססת על שינוי מהותי בהערכת המצב, או על רצון של מי מהצדדים לפתוח בעימות יזום ברצועת עזה.
למרות ירי הרקטות בסוף השבוע והמצב הכלכלי ברצועה, שממשיך ומידרדר בקצב מהיר, אין בידי מערכת הביטחון מידע מודיעיני חדש המצביע על כוונות לוחמניות של חמאס לפתוח במערכה יזומה.
אתמול התפרסם בעיתון "אל־חיאת" בלונדון שארגוני הטרור העלו את רמת הכוננות, מחשש שישראל תנצל תרגיל גדול שנערך בדרום ככיסוי לפתיחת מלחמה בעזה. בידיעה אף פורסמה הערכה של מנהיג חמאס בעזה, יחיא סנוואר, כי עימות עם ישראל יפרוץ כבר בימים הקרובים.
זו אמירה שאינה נדירה בימים אלו ברצועת עזה. במידה רבה, זהו ביטוי נוסף למיס קלקולציה, שמקורה בהסתכלות חמאס על ישראל וניתוח כותרות ואמירות שונות של בכירים בישראל, שפורסמו בתקשורת, יחד עם חיבור לתרגיל גדול של צה"ל בעוטף עזה.
גם אם ברור שהנתון הזה אינו נכון, ואין בכוונת ישראל לצאת בעת הזו למערכה יזומה ברצועת עזה, מכיוון שהתרגיל הגדול נמצא על גרף התכנון זה זמן רב, במערכת הביטחון לוקחים בחשבון שהערכת חמאס עלולה להשפיע על השטח. נוסף על כך, ארגוני טרור אחרים יכולים להבין זאת כמתן אור ירוק לביצוע פיגועים. במצב הנוכחי, חוסר זהירות מצד שני הצדדים עלול להוביל להסלמה, גם אם לאף אחד מהצדדים אין רצון לפתוח במלחמה בעת הזו.
עם זאת, כמו בגזרה הלבנונית, בין השחור ללבן - שקט יחסי אל מול הסלמה כוללת - ישנם גוונים רבים של אפור. למרות המגמות המסלימות, לישראל ולאויבותיה עדיין יש מרחב גדול של תמרון וגמישות להימנע ממלחמה. בנקודת הזמן הזו, עימות ברצועה אינו צו הגורל. הדרך למנוע אותו עוברת בעיקר בהגברת המעורבות הבינלאומית בשיקום רצועת עזה, שהולכת ושוקעת אל תוך אסון הומניטרי, שאינו משרת את ישראל.