אולי הבעיה אצלנו: יכולים לנסות להבין את החרדי שלא עומד בצפירה?

חשוב שתדעו: למוישי יש משפחה שנספתה בשואה, גם אח חייל ובן- דוד חלל צה"ל. מוישי באמת מאמין שלימוד התורה שלו שווה לפחות כמו לפעילות מבצעית. הוא מאמין שמסכת גמרא שלו היא היא כפלוגת צנחנים בפעולה, ותפילת מנחה שוות ערך בעיניו ל-30 שכיבות סמיכה. כשהוא מתמיד ועמל שעות על סוגיה סבוכה הוא מאמין, באמת ונורא שיש לו הכוח להפוך את דעתו של האויב לטובה. 

הוא לא חסר בינה. הוא פשוט מה שאת ואתה, רק עם מידע שונה במוח מהיניקה הראשונה.

על "חוקות הגויים" שמעתם?
 

תכירו את המושג "חוקות הגויים". מושג דתי שאומר שאסור לנהוג כמנהגם של אומות העולם. בין שאר חוקים חברתיים לא כתובים, כמו לבוש שחורים בזמן לוויה, גם עמידה בזמן צפירה או ציון זיכרון בדרך כזאת, נחשבים הלכתית לחוקות הגויים. לנו זה נראה כמו הוכחה לכך שהצורך לזה נכון - למוישי, לעומת זאת, זה נראה כמו הוכחה לכאב הבטן שלו - 'מדינה חילונית'. כמה פעמים נחשפנו למודעות המתריעות על השתלטות החרדים על המדינה? כמה כאב ראש ולחץ נוספו למערכת קבלת ההחלטות שלנו כשהנוף מחלוננו זעק הפגנות חרדים, שחור/לבן ומילות אימה כמו: "אני חייל בצבא ה'", התהפכו המעיים וקצף הקצף בפינו.

הפחד האיום מהאיום החרדי גרם לנו לכווץ אגרופינו אל על בכעס למשמע "הכפייה הדתית" או "ההדתה" בתחבורה הציבורית, בשבת ובקניוני ירושלים, ברבנות, במערכת הכשרות ובכל מקום בו דמות חרדית פיארה את מסכינו. הבהלה, הכעס, השנאה. עכשיו, אחיי, בני הליב"ה והתרבות, אני מזמינה אתכם לנסות ולהפוך את הדמויות, עם התכולה ולקרוא זאת שוב.

מוישי מאמין בלב שלם בדרכו הערכית והמוסרית. את ילדיו הוא מחנך בדרך זו וכל ישותו בתורה וההלכה, והנה, מול חלון ביתו איומי כפירה. צבא חילוני, חילולי שבת, חתונות התבוללות וכן, מישהו גם מצפה ממנו לעמוד בצפירה. של מה? של יום שלא כתוב בשום מקום בתורה, שהיא מקור דעתו, רצונותיו ואמונתו.

לא, אני לא מצפה שתבינו, בטח לא שתסכימו איתו. אתם הרי חילונים אדוקים שמאמינים בלב שלם וגמור בתורת הציונות וסעיפיה. אתם מאמינים באמונה שלמה שהמוסר והערכים שלכם הם הנכונים מתכלית ועד אין סוף.

אולי אתם אפילו צודקים. בדיוק כמו שאולי צודק לו מוישי. כן. כי מוישי הוא אדם טוב, ומוישי גם יודע להסביר למי שמוכן לשמוע.

מוישי, אח שלי, לא עומד בצפירה.