נותנים גז ליחסים הבילטרליים במזרח התיכון

סיפורו של יצוא הגז הישראלי מתחיל בשלהי שנת 2009, אז נתפס המשק הישראלי בהפתעה. לראשונה בתולדות המדינה התגלה מאגר גז טבעי גדול (311 BCM) בים העמוק הישראלי. התזה שהייתה שגורה עד אז, לפיה על מדינת ישראל נגזר להסתמך באופן מלא על יבוא מקורות אנרגיה נשמטה מהיסוד. עם זאת, גם גילוי אדיר זה לא הכין את המשק הישראלי למה שיקרה בשנתיים שלוש הבאות. גילוי תמר פתח למעשה Play חדש לחיפושי גז ונפט באזור והביא לרצף הצלחות יוצא דופן בעולם חיפושי הגז והנפט, ובראשן גילוי מאגר הענק לוויתן (606 BCM), שהיווה את תגלית הגז הטבעי במים עמוקים הגדולה ביותר זה שני עשורים, בנוסף על תגליות משמעותיות נוספות של מאגרים ככריש-תנין, אפרודיטה אשר ממוקם במימיה הכלכליים של קפריסין בסמוך לגבול המים הכלכליים של ישראל וכן מאגרים נוספים.
 

בתוך תקופה קצרה התגלו במים הכלכליים של ישראל לבדה עתודות גז טבעי בהיקף של מעל ל- 1,000 BCM. מדובר בכמות השקולה ל-200 שנות צריכת גז טבעי של המשק הישראלי באותה תקופה. היקפם העצום של תגליות הגז הביא לשינוי בסיסי ומהותי בתכנון האנרגטי ארוך הטווח של מדינת ישראל, ומעמדו של הגז הטבעי שודרג מעוד מקור אנרגיה בסל הדלקים של ישראל, למקור האנרגיה הראשי והדומיננטי של ישראל. ואכן בתוך זמן קצר בלבד, במונחים של עולם האנרגיה, התבסס הגז הטבעי כמקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל בישראל (בשנת 2017, 70% מהחשמל בישראל יופק באמצעות גז טבעי) וכן כמקור אנרגיה ראשי בסקטור התעשייה.

מיבואנית ליצואנית אנרגיה 

עם זאת, היקפי הגז הטבעי שהתגלו לחופי ישראל עלו עשרות מונים על צרכיו המקומיים של המשק הישראלי, ולצורך פיתוח פרויקטי הענק מחד ושמירה על עקרונות ביטחון אנרגטי הנשענים על ביזור מקורות ההפקה ויתירות בתשתיות האנרגיה עלה הצורך במציאת מוקדי ביקוש נוספים מחוץ למדינה. לראשונה בהיסטוריה מיצובה של מדינת ישראל התהפך – מיבואנית אנרגיה, למדינה בעלת פוטנציאל יצוא משמעותי של גז טבעי. יתרה מכך, מדינת ישראל נהפכה למדינה היחידה באזור לה עודפי גז טבעי זמינים ליצוא.
 

אחד היעדים לייצוא הגז הישראלי הוא השוק המצרי. משק האנרגיה המצרי עבר בעשור האחרון טלטלות דרמטיות כתוצאה מקיפאון ארוך שנים בפיתוח משק הגז המצרי עקב התנאים המסחריים הנחותים ששררו בו לאורך זמן רב מדי, וכן לאור חוסר היציבות הפנימית כתוצאה מההפיכות במדינה. בשנים האחרונות הוביל נשיא מצרים א-סיסי מהפכה של ממש ושיפר את התנאים המסחריים במשק הגז המצרי. פעולותיו של א-סיסי לצד התייצבות המשטר במצרים, הביאו לחידוש פעילויות החיפוש והפיתוח של שדות גז במדינה שהגיעו לשיאם עם גילוי מאגר הענק Zohr.

עם זאת, למרות גילויי הגז במצריים מאז עלה א-סיסי לשלטון, התפוקה ממאגרי הגז הישנים במצריים ממשיכה לרדת, והצורך הרב של המדינה המאוכלסת בקרוב ל- 100 מיליון תושבים באספקת אנרגיה סדירה, זולה ונקיה ממשיך. בנוסף על כך, מעבר לצריכת הגז בשוק המצרי המקומי, למצרים שני מתקנים גדולים להנזלת גז טבעי המיועדים ליצוא גז טבעי, אך לאור משבר הגז במדינה, הופסקה בשנים האחרונות אספקה סדירה של גז טבעי. והמתקנים בהם השקיעו חברות בינלאומיות מיליארדי דולרים רבים עומדים במרבית הזמן שוממים. 

רק הסנונית ראשונה

ניתן להעריך כי הסכם היצוא שנחתם בפברואר לאספקת גז לשוק המקומי המצרי, הוא סנונית ראשונה של שיתוף פעולה אנרגטי אזורי. מלבד כמויות הגז הפנויות ליצוא שכבר נתגלו לחופי ישראל, קיים פוטנציאל לגילוי של כ- 2,100 BCM נוספים לחופי ישראל בלבד. בנוסף לכך קיים פוטנציאל לא מבוטל לגילויי גז טבעי במימיהם הכלכליים של מדינות נוספות במזרח הים התיכון.

הסכם יצוא הגז למצרים אמנם נחתם בין גורמים פרטיים, אך הממשל המצרי בראשותו של נשיא מצריים עבד אל-פתאח א-סיסי הביע סיפוק מכך שהודות לעסקה השיגה מצרים דריסת רגל במשק האנרגיה המזרח תיכוני, דריסת רגל שממצבת את מצרים כמרכז אנרגיה אזורי ובמילותיו "הבקיעה גול ענק", שכן מדובר במהלך המקדם באופן משמעותי את הפיכת מצרים להאב אזורי ליצוא גז טבעי.

הצהרותיו של א-סיסי לפיהן הוא מעוניין כי "הגז באזור יגיע למצרים לשימוש השוק המקומי וליצוא ממנו" באמצעות מתקני ההנזלה שבמצריים, וה"גול" שחגג הנשיא המצרי, מציבים את מצרים וישראל כשחקניות המשחקות באותו צד, ופועלות למען קידום מטרותיהן המשותפות. החתימה על הסכם היצוא והצהרות הממשל המצרי שהגיעו בעקבותיה מבליטות את האינטרס ההדדי ארוך הטווח הקיים בין המדינות ומעניקות עומק משמעותי נוסף ליחסי השלום בין המדינות.

כאשר תעשיית האנרגיה המצרית והישראלית מאפשרות בנייה של פלטפורמה יציבה מבוססת אינטרסים אסטרטגיים ארוכי טווח לשיתופי פעולה נוספים בין ישראל למצרים ובין מדינות נוספות באזור, שיכולה לסייע כלכלית ואנרגטית לאזור כולו.