לחשב מסלול מחדש: ערביי ישראל יכולים ללמוד הרבה מהדרוזים

בימים האחרונים סוקרו בתקשורת באופן מאוד בולט מאות המפגינים הערבים־ישראלים, כשהם מניפים דגלי פלסטין ברחובות ערים מעורבות בארץ. התמונות, יחד עם תגובות אישי ציבור במדינה, יצרו שיח מאוד שלילי ברשתות החברתיות מצד רבים באוכלוסייה כלפי המגזר הערבי. שוב, החיבור בין המגזר הערבי לחברה הישראלית נראה רחוק מתמיד. האם יש סיכוי לשינוי?
 

בואו ניקח את העדה הדרוזית כמקרה מבחן. העדה הדרוזית הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אם תשאלו כל אדם ברחוב, הדרוזים מהווים דוגמה בתרומתם למדינה ולביטחונה, אזרחות למופת. אבל העדה הדרוזית מונה כ־140 איש, פחות מ־2% מאוכלוסיית המדינה. לעומתה, האוכלוסייה הערבית בישראל (מוסלמים ונוצרים) מונה כ־20% מהמדינה. 
 

אבל הדרוזים רוצים להשתלב בחברה, להרגיש חלק ממנה. לכן הם מנסים להשפיע על המציאות שלהם. בקואליציה יושבים שלושה חברי כנסת דרוזים ואחד מהם מכהן כשר. לעומת זאת, אין אף חבר כנסת ערבי ישראלי בקואליציה. הח"כים הערבים יושבים בנוחות באופוזיציה, עסוקים בלחפש את הפילוג וההפרדה במקום לדאוג למגזר הערבי בארץ ולטפל בבעיותיו. ומעל הכל, כמובן, יש את עניין התרומה למדינה. יש לא מעט דמיון בין החברה הדרוזית לשאר ערביי ישראל, אבל למרות הדמיון, הדרוזים וערביי ישראל נמצאים במקומות כל כך שונים בגלל הבדל בתפיסה.

 

נראה שערביי ישראל צריכים לחשב מסלול מחדש. אפשר ללמוד הרבה מהדרוזים איך להתקרב לחברה הישראלית. זה תפקיד שלא נעשה על ידי אישי הציבור, ולכן צריך להגיע מהאזרחים במגזר, מהרוב השפוי. אותו רוב שהיום הוא שקט ומיואש. רוב שפשוט רוצה לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור הביתה ולגדל את הילדים. אותו רוב צריך לקחת את היוזמה ולהוביל את המגזר קדימה. זה שינוי מחשבתי. להפסיק להישאר בעמדת המסכנים ולקחת את האחריות על גורלם בידם. להתאמץ ולהשקיע כדי להפוך לחלק מהחברה.
 

הדרכים לכך רבות. התנדבות לשירות לאומי תביא לידי ביטוי תרומה לחברה, לקהילה וגם למדינה. שינוי התוכן הנלמד בבתי ספר, ששם כיום במרכז את הנרטיב הפלסטיני. דחיפת נציגים שבאמת ידאגו לחברה הערבית ולהשתלבותה בעמדות כוח, כאלה שיעזו לשבת גם בממשלה אם צריך כדי לדאוג לצרכים של המגזר. ולבסוף, ללא ספק, תפקיד מפתח שייך גם למדינה. האחריות להשקיע משאבים ואמצעים כדי לקדם את החברה הערבית וגם הדרוזית בארץ. כי השינוי המתבקש הוא צורך הדדי. רק כך נוכל להגיע לחיים טובים יותר במדינה.