אין ספק שעשינו כברת דרך ארוכה - תודעתית, חינוכית וחקיקתית - מאז הגשתי ב־2008 בפעם הראשונה הצעה לאיסור צריכת זנות, ועד היום שבו קבעה שרת המשפטים איילת שקד שיוטל קנס מנהלי על צרכני זנות ושיינתן סל שיקום נרחב לנשים שורדות זנות. זה מרגש. הכנסת מביעה בכך עמדה מוסרית, חד־משמעית, לגבי הצעת החוק של חברת הכנסת שולי מועלם ושלי, שנוסחה על ידי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ומקבעת נורמות ערכיות, שזנות היא פשע נגד זכויות האדם בכלל ונגד נשים בפרט.
כמעט מיותר לומר, שחברת הכנסת שולי מועלם רפאלי ואני לא מסכימות, וזה בלשון המעטה, בהרבה תחומים, אבל בנוגע לטיפול ללא פשרות בצרכני הזנות ושיקום נשים העוסקות בזנות, לשתינו לא היה ספק שזו מטרה ששווה לשלב כוחות בשבילה. היה לנו ברור שיהיה קשה לקחת תחום שנחשב נורמטיבי ומותר במשך שנים ולאסור אותו בחקיקה, אך מכיוון שמדובר בהגנה על חירותה של האישה בזנות, דחינו את הקולות שקראו לנו להמתין לפעולה חינוכית. האמנו שהחוק נועד להתוות כיוון, נורמות ודרך על מנת להשפיע על המציאות המשתנה וליצור פרקטיקה של שינוי תפיסתי. האמנו שאין להמתין שהציבור יהיה בשל לחקיקה, אלא לנקוט פעולה דרמטית שתעשה מהפכה. הצלחנו.
צריך להזכיר, שבמשך שנים הצעת החוק לא קודמה, כי הדיון התמקד בשאלה האם לתת לגיטימציה לזנות באמצעות מיסודה, תוך התעלמות מכך שהזנות היא אונס במסווה של סחר חליפין, ושללקוחות יש תפקיד מכריע בקידום תעשיית המין והזרמת הכסף אליה. לכן לא מפתיע שכוחות פוליטיים וכלכליים עצומים נאבקו בגלוי ומאחורי הקלעים כדי שיוזמת החקיקה לא תעבור.
עכשיו מדינת ישראל מצטרפת למועדון המדינות שמסרבות לתת לגיטימציה לפשע הזנות, וסוף סוף מכירה בכך שמי שחושבים שאפשר לקנות גוף של אדם ייקנסו, ועבריינים חוזרים אף יופללו. החוק והמוסר הם לא תמיד זהים, ותפקידם של המחוקקים הוא להסדיר את החוק כדי שיעלה בקנה אחד עם הערכים שסביבם מאורגנת החברה הישראלית.
ברור ששינוי דפוס התנהגות אינו מושג בנקל, אך כשמדובר בהגנה על ערכי יסוד של החברה, כשלקוחות הופכים נשים לאובייקט ולא רואים שבצד השני יש אישה שמחללים את כבודה האנושי - חובת החוק להעניש אותם ולעזור להם להפנים את המסר. היום התקרבנו – שמאל וימין, נשים וגברים, חילונים ודתיים - צעד אחד נוסף לקראת חברה ישראלית בריאה ושוויונית יותר.
הכותבת, יו"ר מרצ לשעבר, היא מיוזמות החוק לאיסור צריכת זנות