ראשי 28 מדינות האיחוד האירופי חזרו בסוף השבוע הביתה בתחושת הקלה בתום הפסגה הגורלית בבריסל. בשורה התחתונה, שאין להמעיט בערכה, אירופה החזיקה בינתיים מעמד ולא התנפצה לרסיסים. גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל יכולה לנשום לרווחה, לאחר שזכתה ל"הארכה" במשחק המסוכן שמנהלים נגדה שותפיה הקואליציוניים.
וכך, לפחות באופן רשמי, כל אחד ממשתתפי הפסגה יכול היה למצוא סיבה להיות שבע רצון מההסכם שהושג בניסיון להתמודד עם זרם הפליטים לאירופה.
אולם ברור לכולם שביצוע ההסכם רחוק מלהיות מובטח, בעיקר משום שהוא תלוי ברצונם הטוב של כל הצדדים. לפי ההצהרות הראשונות שנשמעו אחרי החתימה, הקרעים הראשונים כבר מתחילים להופיע בנייר, שהדיו עליו בקושי יבש. "ההסכם כל כך עמום, עד שקשה לראות איך ניתן ליישמו", נאנח דיפלומט בכיר בבריסל.
המטרה הייתה להרגיע, לפחות זמנית, את המשבר הפוליטי שפרץ באירופה, יותר מאשר לפתור את הנושא המוצהר של בעיית הפליטים. ראשי 28 המדינות החליטו אומנם, ברוח הצעתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, להקים "מרכזי בקרה" כדי למיין ולהחליט על גורלם של המהגרים הניצולים בים התיכון. אלא שמיקומם של מרכזים אלה ייעשה "רק על בסיס התנדבות" של המדינות. לכן אי אפשר יהיה להכריח את הסרבניות, כמו פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה, שמסרבות לראות אפילו מהגר אחד על אדמתן, אך מוכנות לדון בתמורה בפיצוי כספי מסוים.
כמו כן, הפסגה הטילה גם על נציבות האיחוד "לבדוק בהקדם את עקרון הקמתן של פלטפורמות אזוריות" לנחיתת המהגרים. כלומר, במדינות מחוץ לאיחוד, במיוחד בצפון אפריקה ובבלקנים. אבל אותן, כמובן, אירופה אינה יכולה להכריח לעשות דבר ללא תמורה הולמת. לוב, מרוקו, אלבניה ותוניסיה כבר מיהרו להודיע על סירובן.
הפגנת הכוח של ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה, שבלם כל החלטה בפסגה, עד שהתקבלו הסתייגויותיו מתוכנית "המרכזים הסגורים" שמקרון רצה לחייב את מדינות "הקו הראשון" להקים, איננה מבשרת טובות לעתיד האיחוד, ובמיוחד לקו שמובילה הצמרת האירופית, בראשות גרמניה וצרפת.
התוצאות הממשיות היחידות של ההסכם בבריסל עשויות להיות ההסכמים שמרקל החלה לשאת ולתת עליהם, בלי לחכות לגושפנקה אירופית, עם ספרד ויוון, על החזרתם מגרמניה למדינות אלה של מהגרים שנכנסו לאירופה דרכן. מה שמביא, לפחות עבורה, להרגעה זמנית במתח הגבוה בינה לבין שותפתה, מפלגת האיחוד הסוציאלי־נוצרי של בוואריה ושר הפנים הורסט זהופר, שהציב לה אולטימטום.
היחידים שיצאו רע מן ההסכם האירופי הם ארגוני זכויות האדם וספינות ההצלה, שנאסר עליהם לפעול ליד חופי לוב ובים התיכון. ובינתיים עוד שלוש גופות של תינוקות נתגלו כשהן צפות שישה קילומטרים מחופי לוב, שם טבעה עוד ספינת מהגרים ועליה עשרות גברים, נשים וטף. המהגרים ממשיכים לשלם בחייהם את מחיר הפיוס הזמני האירופי שהושג, במידה רבה, על גופותיהם.