מה הקשר בין נאציזם, רצח עם, והמונדיאל? לפי האתר "EU vs DISINFO", אתר של האיחוד האירופי שחושף אירועי פייק ניוז המופיעים בתקשורת האירופית והרוסית ואת הגורם העומד מאחוריהם - הקשר פשוט. מדובר בשלושה נרטיבים שמכונת התעמולה הרוסית עושה בהם שימוש בחודשים האחרונים, בניסיון להשפיע על דעת הקהל באירופה וברוסיה נגד אוקראינה ובניסיון לטשטש את הפעילות הצבאית הרוסית בחצי האי קרים.
כך מפיצים גורמים רוסיים באמצעי התקשורת השונים ידיעות שלפיהן אוקראינה מנצלת את המונדיאל כדי לבצע פעילות צבאית נרחבת באזור דונבאס, הכוללת נפגעים רבים. בנוסף, מופצות ידיעות על אודות רצח עם שמבצעים האוקראינים באזור המדובר, כולל הרג אזרחים תמימים ואפילו אנשי נאט"ו. האוקראינים מושווים לנאצים ולפאשיסטים. האתר מציג בצורה מפורטת את השקר שבידיעות אלה ואת האינטרסים הרוסיים בהפצתם במועד המונדיאל.
ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה אינה מפתיעה אף אחד, אך אין ספק שהיא ממשיכה לאתגר מודלים ארגוניים ועסקיים, כמו גם תפיסות אסטרטגיות וביטחוניות.
התפתחות זו, בעיקר בממד הווירטואלי שלה, ממד הסייבר, המכונה גם המהפכה התעשייתית הרביעית, היא חיובית מאוד ומגלמת בתוכה הזדמנויות רבות, אך גם אתגרים וסיכונים. היכולת של גופים גדולים להתאים את עצמם לשינוי בכלל, ובקצב הרצוי בפרט, מוגבלת ומחייבת גמישות, רלוונטיות, יכולת השתנות ומקצועיות רבה. אחת הדיסציפלינות המאותגרות ביותר בהקשר זה היא העשייה המודיעינית. כך למשל, סוכנויות האיסוף הקלאסיות עדיין רלוונטיות ותפקידן אף גדל. מאידך, הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בשיטות חדשות ומקוריות ושילובן במארג המודיעיני הקיים.
האיומים החדשים
בהיבט המושגי, משמעותם של מושגים מוכרים, דוגמת הגנה והתקפה, אויב ואוהב, איסוף ומחקר, מרחב גיאוגרפי ועוד - משתנה, ומקבל משמעויות אחרות. כך למשל, מיהו האויב בממד הסייבר? אין צורך שיהיו לו טנקים/נגמ"שים/מטוסים. גם אין צורך שיהיה לו גבול משותף איתנו, ולמעשה הוא יכול אפילו להיות עובד בארגון שמבצע פעולה מוטעית ובכך חושף את הארגון להתקפה זדונית. מיקומו הפיזי של התוקף אינו מהווה שום מגבלה באשר למיקום התקיפה.
בהיבט התרבותי, מתחייב תהליך עמוק, רציף ומתמשך של אימון והכשרת עובדים בהתפתחויות הטכנולוגיות ובסיכונים הנובעים מהם, תוך הצפת האיומים החדשים והתאמת המענה הארגוני, המבני והתהליכי. בתוך תמונה מורכבת זו יכולים גורמים אינטרסנטיים שונים מחוץ למדינה להשפיע על עמדות הציבור בתוך המדינה בנושאים שונים.
בתוך כך, מתחדד הצורך להגן על התהליך הדמוקרטי של בחירות נקיות ואישיות. הסיפור של המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב מוכר, וגם סימני השאלה למעורבות זרה בבחירות בצרפת, גרמניה, קנדה, הונגריה ועוד. לאחרונה פורסם על אודות המעורבות הרוסית בליבוי הוויכוח הפנימי בארה"ב על מדיניות ההגירה של הנשיא טראמפ.
למעורבות בהליך ההצבעה הדמוקרטי ממדים רבים. הברורים שבהם - שינוי וזיוף נתוני הקולות באמצעים פיזיים או וירטואליים. אם נתבונן על ממדים רכים יותר בהליך הבחירות, בדגש על היכולת להשפיע על גיבוש דעתם של הבוחרים לגבי המועמדים השונים, נגלה תמונה מטרידה מאוד. השחקנים במרחב רבים ומגוונים, והם פועלים באינטרנט וברשתות החברתיות בתחכום ובעורמה. הם מייצרים חדשות (בחלקן פייק ניוז), מעצבים סוגיות בשיח הציבורי, מעצימים תופעות ומייצרים לעתים כאוס תודעתי. הלוחמה הפסיכולוגית אינה חדשה, אך נוחות הפעילות בתווך הזה, יכולת ההשפעה והקצב שונים משמעותית מאלה שהכרנו טרם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שלה אנו עדים בשנים האחרונות.
פוטנציאל להפתעות
התייחסות מעניינת לתופעה ניתן למצוא בדוח הערכת האיומים של קהילת המודיעין האמריקאית לשנת 2018, כפי שפרסם ה־DNI (הגוף המסנכרן את 17 גופי המודיעין הלאומי בארה"ב) במהלך פברואר. לצד גורמי האיום הקלאסיים (נשק בלתי קונבנציונלי, טרור, רוסיה, איראן וכו'), ניתנה התייחסות בולטת לתופעה החדשה של מעורבות מדינות בגיבוש התודעה של אזרחי מדינות אחרות. איום הסייבר פותח את הדוח, וכותביו מתייחסים אליו כאל אחד האיומים המרכזיים שבפניהם ניצבת ארה"ב.
בהיבט זה, מצוין בדוח הפוטנציאל הגבוה להפתעות, העלייה בעוצמת האיום ובהיקפו, ומגוון אויבים המורכב ממדינות, משחקנים לא מדינתיים, כולל ארגוני פשע ואנשים פרטיים. הדוח מציין גם פוטנציאל פגיעה בתשתיות לאומיות ברחבי העולם. בתוך כך, מוזכרות רוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואיראן כמאיימות ביותר בממד הסייבר, תוך הדגשת העלות־סיכון הנמוכים יחסית לתקיפות סייבר מול התועלת הגבוהה. נוסף לכך, גם היכולות של ארגוני פשיעה וטרור בממד הסייבר הולכות ומשתפרות.
לצד זאת, מוצאים בדוח התייחסות מפתיעה לאיום הפוטנציאלי על היציבות והמשילות של דמוקרטיות מערביות. בהקשר זה, מציין המודיעין האמריקאי את העלייה בסיכון לדמוקרטיות בעולם, לנוכח ההשפעה של שחקנים זרים על אוכלוסיית מדינות אלה באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות. חקירת החוקר המיוחד בארצות הברית על הקשרים בין אנשי הנשיא טראמפ לבין גורמים רוסיים במהלך מערכת הבחירות לנשיאות נמשכת. אבל בלי קשר אליה, כמה מאיתנו קראו את דוח המודיעין האמריקאי על המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב? כמה מכירים את המלצות הדוח? מי מפתח מתודולוגיות, טכנולוגיות ודרכי התמודדות מול איום זה? במצב שנוצר, אין כמעט צורך במימון קרנות וגופים בעלי אג'נדה כזו או אחרת. ניתן לפעול מרחוק באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות ולהשפיע על הלכי הרוח של תושבי מדינת ישראל.
על אותו מגרש
לפני יותר משנה הקים האיחוד האירופי את אתר האינטרנט המדובר, שמטרתו לחשוף ולפרסם חדשות שהן פייק ניוז ולאפשר לציבור להיחשף לניסיונות ההשפעה של מדינות זרות על התודעה הציבורית. מי עושה זאת אצלנו?
לצד הפעילות החשובה של רשות הסייבר וגורמי הביטחון השונים להגן על מידע רגיש ותשתיות לאומיות, יש לתת את הדעת על פעילות ממוסדת של מדינות במרחב הדיגיטלי, שנועדה להשפיע ולעצב את דעת הקהל הישראלית בהקשרים פוליטיים ומדיניים. יש להקצות לכך משאבים, להקים גוף שיתמחה בסוגיה ולוודא כי ההליך הדמוקרטי של בחירות אינו מזדהם כפועל יוצא מהשפעה של גורמים זרים על הליך החשיבה של אזרחי ישראל.
ומילה אישית לסיום, השבוע, בדיוק 30 שנה אחרי שעמדתי על אותו מגרש מסדרים, סיימה בתי ניצן קורס קציני מודיעין והצטרפה למשפחת מפקדי אמ"ן. שמחתי לראות את המפקדים הבכירים העומדים בראשות אמ"ן היום וחשתי את התממשות דבריו של דוד בן־גוריון: "תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך". בהצלחה!
הכותב שימש כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין וכקצין מודיעין ראשי
[email protected]