התקופה שלפני תשעה באב נחשבת לתקופת אסונות עבור עם ישראל, ועברנו לא מעט מאלה בתקופה האחרונה. אך האם מחאת הלהט"בים, שהגיעה דווקא היום, היתה יכולה לקבל אפקט גדול יותר אם לא היתה מתרחשת דווקא ביום כל כך חשוב ביהדות? אראל סג"ל ודוד ורטהיים שוחחו על הנושא ב-103FM, כשסגל עצמו, ניסה להעביר את הנקודה שלו, שהאירוע דווקא פוגע במטרה.
"צום תשעה באב הצליח השנה להביא לתוכו קצת מהכל. חורבן בית המקדש, לוחם שנורה על גבול עזה ונטמן לפני שחגג 21, ומחאה המונית של בנות ובני קהילת הלהט"ב, ששובתים, מפגינים ואף חוסמים צירי התנועה - עד לכדי הפרות סדר ומעצרים. מדהים איך יום אחד מצליח לשבת על כל הקיטובים, השסעים והפערים בחברה הישראלית. המלחמה התרבותית השקטה בין אזרחי מדינת ישראל, בין הצד האזרחי שלה לצד היהודי שלה.
לאחר מכן הוסיף סגל כי "צריך לומר את האמת: ההפגנה והשביתה שם בחוץ - הן לא רק על נושא הפונדקאות, חשוב ככל שיהיה. יש פה גם עניין פוליטי, ולא בהקשר מיידי של שמאל וימין. הפגנת כוח המונית רגע לפני שמוקמת במדינת ישראל מפלגה גאה, שתייצג את האינטרסים הלהט"ביים בכנסת ישראל. האם יש בכך צורך? אני לא בטוח.
"לדעתי, מבחינת זכויות אין היום פער בין זוג גייז לזוג הטרוסקסואלי. אם ניזכר לרגע שלפני 20 שנה היה חוק שאסר על יחסים הומוסקסואליים, הרי שההתקדמות שהקהילה הזו עשתה בשני העשורים האחרונים היא מטאורית. אם בודקים בפועל את הזכויות של אלה ושל אלה בעניינים החשובים באמת - הן שוות. אין אפליה. מצד שני, חבריי בקהילה הגאה טוענים שהאפליה עודה קיימת, ושנפגעו להם חירויות יסוד. אי אפשר שלא לרטון על זה: היכן נשמע קולם של אותם אנשים כשעצרו בשנת 2005 לשבועיים תמימים ילדות בגלל מחאה נגד ההתנתקות? גם אז זו הייתה אפליה ופגיעה בוטה בחופש הביטוי והמחאה.
"לדעתי, מבחינת זכויות אין היום פער בין זוג גייז לזוג הטרוסקסואלי. אם ניזכר לרגע שלפני 20 שנה היה חוק שאסר על יחסים הומוסקסואליים, הרי שההתקדמות שהקהילה הזו עשתה בשני העשורים האחרונים היא מטאורית. אם בודקים בפועל את הזכויות של אלה ושל אלה בעניינים החשובים באמת - הן שוות. אין אפליה. מצד שני, חבריי בקהילה הגאה טוענים שהאפליה עודה קיימת, ושנפגעו להם חירויות יסוד. אי אפשר שלא לרטון על זה: היכן נשמע קולם של אותם אנשים כשעצרו בשנת 2005 לשבועיים תמימים ילדות בגלל מחאה נגד ההתנתקות? גם אז זו הייתה אפליה ופגיעה בוטה בחופש הביטוי והמחאה.
נושא הליבה של הקהילה הגאה היה ונותר, לטעמי, הנישואים. גם כאן צריך להיות הוגנים עד הסוף ולהגיד שהנושא הזה הוא לא נחלה בלעדית של אוכלוסיית הלהט"ב בישראל, אלא גם של כל מי שרוצה להינשא שלא כדת משה וישראל מסיבותיו הוא. אני - תאמינו או לא - בעד נישואים אזרחיים, שלא דרך הרבנות, לכל המינים. אבל זה לא הנושא, לא היום.
מה שהכי עצוב לי היום הוא התזמון. מקרי או לא, כואב לי ממש פיזית שתשעה באב נדרס לחלוטין לטובת הנושא הזה. כואב לי שזו תמונת המראה של הוויכוח המהותי שקיים במדינת ישראל, מודל 2018. מדינה שיש בה, כאמור, מלחמת אזרחים שקטה. יש פה שאלה אמיתית על מהותה וזהותה של המדינה. לא פחות.
אז כשמדברים על שנאת חינם, והיא נכונה לשני הצדדים - השאלה שאני שואל את עצמי היא איך אנחנו מייצרים פה אמנה חדשה, והאם אנחנו בכלל יכולים להיקרא עם אחד? אנחנו הולכים והופכים להיות מנוכרים אלה לאלה. היום, יותר מתמיד, גם אתם מוזמנים לשאול את עצמכם את אותה השאלה".