לקראת כניסת השבת, להלן זמני כניסת השבת ברחבי הארץ: בירושלים 16:56, בתל אביב 17:11, בחיפה 17:02 ובבאר שבע 17:14. זמני יציאת השבת: בירושלים 18:10, בתל אביב 18:11, בחיפה 18:10 ובבאר שבע 18:12.
פרשת השבוע: פרשת תצווה - שבת זכור / הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
מסופר במדרש (מדרש רבה אסתר ז, ז): "בשעה שנחתמו האגרות ובהם גזירות המן, ראה מרדכי שלושה תינוקות בדרכם מבית הספר. שאל אותם: 'איזה פסוקים למדתם היום?'. ענה לו הראשון: 'אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא'. השני ענה: 'עוצו עצה ותופר... כי עמנו אל'. השלישי ענה: 'ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול'. שמע מרדכי ושמח שמחה גדולה. אמר לו המן: 'שמחה זו מה סיבתה?'. ענה לו: 'על בשורות טובות שבישרוני'".
ביאר הגאון מווילנה: "שלוש פעמים בא עמלק על ישראל. פעם בפרשת בשלח שנאמר שם: 'ויבא עמלק ויילחם עם ישראל ברפידים'. פעם שנייה בפרשת חוקת, כאשר נפטר אהרון נאמר שם: 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל ויילחם בישראל'. ונאמר שם במדרש: יושב הנגב זה עמלק, ושינו את לשונם ודיברו כנענית כדי שיתפללו ישראל לקב"ה לתת את הכנענים בידיהם (והם הרי לא כנענים אלא עמלקים). ראו ישראל שמלבושיהם כמו עמלקים ולשונם לשון כנענים לכן התפללו סתם, שנאמר: 'אם נתון תיתן את העם הזה בידי'. והפעם השלישית הוא המן ימ"ש נצר מזרע עמלק".
על שלוש אלו, אומר הגר"א, רמזו התינוקות למרדכי. אחד אמר לו: "אל תירא מפחד פתאום". כלומר, רמז לו על המלחמה הראשונה עם עמלק שבאה בפתע פתאום. ורמז לו על המלחמה הראשונה, כשעמלק בא בפתע ובדרך מקרה בלי שאיש התגרה בו והקב"ה הצילנו מידו.
התינוק השני אמר לו: "עוצו עצה ותופר", זאת כנגד המלחמה השנייה שהתחכמו אז והתייעצו כיצד להוליך שולל את ישראל, ודיברו בשפת הכנענים ובכל זאת הקב"ה הצילנו מידו. ובפעם השלישית שאמר הקב"ה: "ועד זקנה אני הוא", וזה כנגד המלחמה בהמן. שהרי מובא במדרש שחכמי האומות אמרו להמן לא לגזור גזירות על עם ישראל, כי מלכים מדורות קדומים שניסו זאת מרה היה אחריתם.
ענה להם המן: "האלוקים שהטביע את פרעה בים ועשה להם כל הנסים והנפלאות כבר זקן ואינו יכול להושיע, והראיה שעלה נבוכדנצר ושרף את היכלם והיכן כוחו וגבורתו אלא שכבר הזקין". ועל זה אמר התינוק השלישי: "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול". כלומר, אף על פי שהמן אמר עלי שאני כבר זקן, בכל זאת אני במלוא כוחותי כי אני ה'. לא שיניתי את דרכי ולא נס לחי, ואני אשא ואני אסבול ואמלט אתכם גם עתה.
מדי שנה בקוראנו את פרשת "זכור" עלינו להתחזק, ללמוד ולזכור כי המצבים שבהם מתנסה עם ישראל משתנים. הקשיים המאתגרים אותנו בצומתי חיינו יש בהם מעלות ומורדות. פעמים נסתרות הן דרכי ה', אך תמיד הוא פורש עלינו יד אוהבת.
בזיכרוננו אמונתנו.