לקראת כניסת השבת, להלן זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה ברחבי הארץ:







פרשת ויקהל-פקודי | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'


"קחו מאתכם תרומה לה'" (שמות לה, ה). ישנה אמרה חסידית המבארת את הפסוק הזה בדרך דרוש, לאמור כי מכל אירוע בחיים על יהודי לקחת מוסר השכל: "להרים תרומה לה'". דהיינו, להפיק לקח לעבודת ה' מכל מה שמתרחש "מאתכם" בחיי היומיום והחולין.



מובא בספר "חובת הלבבות" (אחד מספרי היסוד של המוסר היהודי שחובר ב־1080 על ידי בחיי בן יוסף אבן פקודה): אדם שאירח את חברו בביתו, האכיל אותו והשקהו ודאג לכל מחסורו, ואינו מבקש מאומה תמורת האירוח הנדיב, הוא רק מצפה שלפחות חברו לא יהיה כפוי טובה ולא יגמול לו רעה תחת טובה. על כך אומר הפסוק: "קחו מאתכם תרומה לה'". אם רוצים אתם לדעת כיצד עליכם לנהוג בעבודת ה', "קחו מאתכם", מעצמכם. דוגמה לדבר: היחס שמצפה אדם לקבל ממי שהוא היטיב עמו זה היחס הראוי שיהיה לו כלפי הקב"ה אשר יצר אותו בחוכמה וזן אותו בטובו ודואג למחסורו בחן ובחסד. לפחות לא להיות כפוי טובה.



ה"בן איש חי" (הרב יוסף חיים מבגדאד) מביא סיפור על מורה שלקח את תלמידיו לטיול ובדרכם ראו סבלים בשעת מלאכתם, פניהם נוטפות זיעה והם נושאים משאות כבדים.



אמר המורה: צאו וראו ילדים כמה מוסר אפשר ללמוד מאותם סבלים שבשביל שכר מועט הם מתאמצים בכל כוחם ואינם נרתעים, ומדי יום שבים לשוק ומתמידים במלאכתם, וכל זאת בעבור תמורה זעומה שהם מקבלים מבעל הבית. וראו זה פלא, לא רק שאינם נחלשים בכוחם אלא אדרבא, ככל שהם מרגילים עצמם לשאת משאות כבדים כך הם מוסיפים כוח והופכים חסונים יותר.



ועכשיו, המשיך המלמד בפנותו לילדים, ראו עד היכן מגיעה מעלת יגיעת התורה. אפילו אם תשבו לפני שש שעות רצופות ואפילו אם יהיה זה כחום השמש וכל אותה עת תהיו יגעים בתורה, הרי יגיעה זו אינה מגעת לחצי מיגיעתם של אותם סבלים. ואם אלו יגעים כדי להשתכר כמה פרוטות, כל שכן ראוי לכם להתייגע בתורה הקדושה, שאין שיעור לגודל שכרה.



המשיכו בדרכם וראו לפניהם ילדים שובבים חוזרים מתלמודם. וכדרך הילדים עשו מעשי קונדס, צעקו והשתוללו. זה רץ ומדלג בשלוליות, זה אוכל ברחוב בחוסר נימוס, והשלישי צועק בגרון ניחר.



אמר המורה: ראו ילדים, גם מנערים פוחזים אלה אפשר ללמוד לקח. רואים אנו כי ילדים אלו עושים מה שלבם חפץ, ואין איש עומד בדרכם. אין הם שתים לבם לאיש ואינם חוששים שיהיו הבריות לועגים להם ובזים להם.



כך, סיים המלמד, עליכם ללמוד לקח ומוסר. כך צריכה להיות דרככם בעבודת ה'. כדי למלא תשוקת לימוד התורה אל לכם לחוש לשחוקם ולעגם של בריות, וגם אם תשמעו חרפת עמי הארץ המלעיגים לדרככם, התעלמו והמשיכו בדרככם.



זהו שנאמר "קחו מאתכם תרומה לה'": מכל דבר שקורה אתכם תלמדו לקח לעבודת ה'.