"אני מאמין בכנות. אני אומר הכול בפרצוף. אני מעדיף אמת על שקר ואת תדעי הכול. מבטיח". כל מי ששמעה משפט זה בחייה, לפחות פעם אחת- נא למחוא כף כעת (אני מקשיבה). גברים יקרים, אנא נסו לשמן את אוזניכם ולהקשיב. הפסיקו נא לסכך את איבר מינכם ובבקשה השכילו.  גברי אלפא יקרים, בחייאת זומזום, מאסנו בהצהרות. יבשה הדיו מעל הקולמוס התחתון שלנו וגם הכנרת הספיקה להתמלא מחדש ממפלי ההמצאות שלכם. מה כבר ביקשנו? דירה, בית, ילד? לא. (לא הפעם לפחות). סך הכול נאה דורש נאה מקיימת.
אם לא בא לכם עלינו, פשוט הגידו.
להלן המתחיל לזורקים ולנזרקים המתחילים:

ראשית- די עם משחקי המחבואים. די להיעלם. די להוריד וי כול בוואטסאפ, די לעבור למצב טיסה, די להראות לנו מצב "מחובר" ותוך שנייה להיעלם כאילו אתם הילדים החטופים מתימן. הרי עוד שנייה נגלה אתכם בפייס או באינסטגרם "נראו לאחרונה" וחידת חמיצר תיפתר מעצמה. סך הכול רצינו הודעה מסכמת, מניפסט חוצה להבות על כמה אנו מהממות ועד כמה אתם דרעק ו"לא פנויים רגשית"/ "צריכים את הלבד"/ "לא אפויים"/ "נלחצים"(מה אתם בקבוק קטשופ של היינץ?) או פשוט הודעה בסגנון: "זה לא אני זו את. הבטחת הרבה וקיימת מעט".
ואגב הודעות, שזו כבר הנקודה השנייה והמכריעה בסיפור.
אין צורך בשקרים. לא מומלץ להרוג בשנית את הסבתא ובשלישית את הכלב. אין צורך בגוזמאות שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות. אין צורך לומר "הייתי חולה מת", כשיום קודם רקדת מתודלק ב"מידברן" על מיצג שלושה מטר גובה של גמל שלמה מעופף כשחצאית טוטו בלבד מכסה את גופך. אין צורך לומר שטסת לחו"ל מהעבודה, כשסך הכול הסעת חבר לנתב"ג ונתת כיף לדיילת בג'יימס ריצ'ארדסון ולקחת טעימה מהטובלרון השבור שהיה על מדף ההחזרות. פשוט תגידו את האמת "נעלמתי כי לא היית בראש מעייניי", או פשוט "נעלמת מעיניי", או משהו בסגנון "העלמתי אותך מחיי".
נקודה נוספת חשובה היא- הצניעו את האושר שלכם. אנו לא מעוניינות לדעת שאתם מאושרים, שטוב לכם, כשאתם לא איתנו. אגב- גרף האושר אינו עולה בהכרח בקנה אחד עם משך הזמן שהיינו ביחד. בין אם מדובר בחודשיים, יומיים או שעתיים. אל תעלו תמונות לרשתות החברתיות עם כיתובי עומר אדם סטייל "עפים על החיים", "כי אין על החיים האלה" וכיוצא בזה. גם אם טוב לכם, אנו לא מעוניינות לדעת, לא מהפייסוש, לא מהחברים המשותפים, וגם לא מלובה הקופאית בסופר השכונתי, בו היינו עושים קניות לשבת ולחג בצוותא. יתרה מכך- אם יש לכן בת זוג חדשה החביאו אותה, שלא נעשה עליה בטעות "וודו". לא. אנו לא קנאיות חלילה. היא פשוט פחות יפה מאיתנו. הרי בסוף תבינו מה טוב לכם באמת ותחזרו כלעומת שנסתם על נפשותיכם.
וכעת- אתן אחיות יקרות, בנות המין היפה- בואו לא נתבלבל, אנו גם לא האפיפיור ואנו צריכות לצום (ולא רק בכיפור)  על החטאים שאנו עושות לעתים כשאנו מחליטות לחתוך.
 
עם זאת, כשאנחנו בצד ה"נזרק", הרשו לי לייעץ לכן:
פליז זרקו את פיג'מת הדובונים סטייל טרילוגיית "יומנה של בריג'דט ג'ונס", המכוסה בכתמי גלידת האגן דאז ותסתכלו במראה.
הדליקו אור וראו כמה אתן מהממות. פתחו את הארון, קפצו למקלחת, שימו פוך בעינכם, דפקו את הופעת מליון הדולר שלכן וצאו לשדה הציד הפרטי שלכן.
אין גבר שלא ישים לב אליכן ולא ירצה להיות בקרבתכן. כשאנו אחרי פרידה יש מסביבנו "הילת לב שבור". אתן תשימו לב שנומינלית מתחילים איתכן יותר גברים שאתן אחרי פרידה. תתגרו, תצחקו, תשתו, תפלרטטו ודעו-שינה באלכסון יכולה להיות דבר מהמם. אין מי שינחר לכם באוזן כמו נהג משאית, אין מי שיגנוב לכן את השמיכה בלילה, ואין מי שבבוקר יבקש אפרטיף בירידה מההר, עוד לפני שצחצחתן שיניים.

ואם ממש בא לכן כפיות, נו טוב, תקחו איזה עלם חמודות טייק וואי מהבר למטה (נוסחה בדוקה שנוסתה במספיק בתים בישראל)
 
זריקה נעימה.