לפעמים אני מרגישה כאילו אלוקים בכבודו ובעצמו פשוט לא רוצה שאני אהיה מגניבה, אפילו שבדרכים נסתרות ואפלות במיוחד הוא ניתב את דרכי ישר אל חיק מקצוע עיתונות האופנה. ועדיין, הוא, או הדרקון הירוק, הגדול והחצוף שאחראי לקארמה ביקום הזה, דאגו שלעולם לא אתאים לקונצנזוס האופנתי הנכון של הרגע.
אני אף פעם לא במידה הנכונה, אף פעם לא במעמד הסוציו־אקונומי הנכון, ואיכשהו יוצא שאני מתאהבת בטרנדים הרבה לפני או הרבה אחרי שהם כבר לא רלוונטיים על פי המיינסטרים. על מנת לחתום את סאגת החוסר קוליות הזאת, הפסקתי לעשן בדיוק לפני שנה, אחרי עשור שלם של עישון. עשור שבמהלכו כולם גילו את הקייל, ורק אני חייתי כמו איזה שריד ארכיאולוגי משונה מהקליקה של סצנת הגראנג’ בסיאטל של שנת 1991.
כן, אם בימי סקס והעיר הגדולה – הימים הדקדנטיים של הניינטיז, עשור שכולו היה שיר הלל להרס עצמי – הסיגריות צולמו בגאון כפריט אופנתי ממש כמו נעליים של מנולו בלאניק, הרי שבעשור האחרון, הבריאות היא השחור החדש. אנחנו חיים בתקופה שבה שייק בריאות והקפדה על קורקטיות פוליטית שמדירה מהמרחב הציבורי כל אלמנט מעורר אנטגוניזם (למשל סיגריות) הם האורים והתומים. רגע, מצד שני, בדיוק הפסקתי לעשן, נכון? אז כנראה שזה מתחיל להשתנות.
ממש לפני מספר ימים, במהלך שבוע האופנה הנוכחי של מילאנו (לעונת חורף 2016־2017), בחר טייקון התצוגות ג’רמי סקוט, שחולש במו ידיו על אימפריית המותג שלו וכן על בית האופנה מוסקינו, להעלות לבמה קולקציית קונספט (כרגיל) שהוקדשה הפעם לסיגריות. הדוגמניות התהלכו אפופות עשן ואף עוטרו בעגילים דמויי סיגריות. סקוט התייחס באופן גורף גם לתרבות אריזת הסיגריות עם סווטשירטים שנשאו את הכיתוב “העישון הורג”, פרינטים של גפרורים, וכמובן, הקייס לאייפון, שהפך לסמל המסחרי של תצוגות מוסקינו, הפעם בצורה של קופסת סיגריות. מאוד לא פוליטיקלי קורקט, מאוד פופ־ארט ומאוד ג’רמי סקוט, שתמיד אוהב להעניק לתרבות הפופולרית, בעיקר לזו האמריקאית, מהפך מלא גלוריפיקציה שיקית.
אז כן, מסתבר שהקוליות של העישון שוב איתנו, אבל כמו כל טרנד שזוכה לקאמבק, גם היא קיבלה עיבוד חדש ומחוכם ברוח שנות האלפיים אוכלות המודעות. או במילים אחרות, הכירו את הסיגריות האלקטרוניות, או ה־Vape. מדובר בכלי שמחקה באמצעות סוללה את התחושה של עישון, אך ללא טבק (עדיין יש בו ניקוטין, כך שהוא עדיין ממכר). מנהג שנראה כולו כמו הוורסיה ההיסטרית לפאסון של עישון המקטרת מימי עבר. אפשר גם לקשט את הכלי ולעטר אותו כאוות נפשך – ממש כמו קייס לאייפון.
אחד ממעשני ה־Vape הידועים הוא זוכה האוסקר הטרי, מר לאונרדו דיקפריו. הוא אף צולם מעשן באופן פומבי לחלוטין במהלך טקס ארוחת הערב של פרסי סאג האחרון. גם הדוגמנית קארה דלווין, הזמרת קייטי פרי, ג’וני דפ, מישל רודריגז וקתרין הייגל. אפילו קים קרדשיאן נתפסה פעם בעדשות הפפרצי תוך שהיא שואפת מהמקטרת האלקטרונית. מגזין “ניו יורק” אף עדכן השבוע שבאופן גורף, הדור הצעיר, דור המילניום, מעשן יותר סיגריות אלקטרוניות מאשר סיגריות טבק רגילות, מה שמבהיר שבהחלט מדובר בתופעה שיקית טרנדית.
***
עבור גיליון מוסף “סגנון” שיתפרסם ביום שלישי הבא (ממש ביום האישה), צילמנו את השחקנית נטע ריסקין, כוכבת “שטיסל”. במהלך הצילומים, ריסקין החלה לעשן סיגריה, מה שבמהירות גרם לה להשתחרר מול המצלמה. ביקשתי מהצלמת, גוני ריסקין, אחותה של נטע, להמשיך ולצלם את נטע תוך שהיא מעשנת סיגריות.
ריסקין (המצולמת) מיד הזדעקה “נו מה אנחנו באייטיז?”, תוך שהיא מבהירה שזה הכי מיושן לצלם דוגמנית או אושיה מעשנת. התעקשתי שהן ימשיכו לעשן ולצלם. לבסוף, התמונה שנבחרה לעטר את השער היא תמונת תקריב של נטע כשעשן הסיגריות יוצא מפיה ויוצר מעין דימוי סוריאליסטי א־לה חוטם של דרקון. אני חושבת שמדובר בשער מופלא, וללא ספק, כזה שמרפרר היטב לשובו של העשן אל חיינו.