כשהייתי בת 18 עבדתי בחנות צילום. כן, כן, אותם היכלים אנכרוניסטיים שאליהם הייתם מביאים את סרטי הצילום הישנים האלו של פוג’י מהטיול השנתי, ומחכים (אשכרה מחכים) כמה שעות כדי לראות איך יצאו לכם הפוזות המביכות שדפקתם מול בניין הכנסת.

תשכחו מאלפי הזדמנויות לצילום ומחיקה עד שיוצא הסלפי המושלם, תשכחו מפילטרים רחומים, תשכחו מתוכנות פוטושופ – פעם, כל מה שיכולתם לעשות כדי לצאת טוב בתמונות זה פשוט להיראות טוב גם במציאות. 
בכל אופן, כשעבדתי בחנות הצילום, אחד התפקידים שלי היה לשבת על עבודת פיתוח התמונות. הכלים שהיו ברשותי – מחשב שכלל שלושה כפתורים. אחד חיזק בתמונה את הצבע האדום, אחד את הצבע הכחול והכפתור השלישי האיר אותה. זה הכל. למזלנו, זה מזמן כבר לא המצב - המהירות והמגוון שבהם יכול כל אדם (לא רק עובד בחנות צילום מקצועית) לתמרן את התמונות שהוא מייצר לעצמו הם כמעט בלתי נתפסים. כבר כמה שנים שריטושים זמינים בלחיצת כפתור קלילה ושפעלולי פילטר שייכים לא רק לדוגמניות שעל שערי המגזינים. עלייתן לגדולה של הרשתות החברתיות הפכה כל אחד מאיתנו למותג בזעיר אנפין מטעם עצמו, ובהתאם לכך - כולנו זקוקים לתמונות מחמיאות וזמינות בהישג יד. ואנחנו בהחלט מקפידים לספק את הסחורה, לפחות פעמיים ביום. וכן, אני מדברת על הסלפיז המתישים. 
 
אגב, בניגוד לדעת החוקרים, תופעת הסלפי נובעת לא רק מהעובדה שהדור שלנו הוא אנוכי, אגוצנטרי וסובב סביב עצמו, אלא גם מהעובדה שהיום כל כך קל לייצר תמונות מושלמות שלנו, שאנחנו פשוט לא מסוגלים לשמור את כל היופי (המפולטר) הזה לעצמנו. אז מאחר שכולם כבר יודעים שתמונה אחת בפייסבוק ממש לא שווה אלף מילים (ובעיקר, שכל קשר בין האדם המתועד בה לבין האדם הזה במציאות הוא מקרי בהחלט), מעמדם של אנשים שמסוגלים להיראות נפלא בלי שום התערבות כירורגית ממגוון הפילטרים למיניהם הולך ועולה. או במילים אחרות, ההאשטאג #nofilter, המצורף לתמונות שלא נעשה בהן כל עיבוד ממוחשב, הפך נחשק ובדלני במיוחד. זה לא משנה אם את יפה בתמונות שלך באינסטגרם, את יפה באמת רק אם אנחנו יודעים שלא תחמנת אותנו עם פילטר נאשוויל ו־face tune קטלני. 


לוורן קוקס. צילום מסך אינסטגרם
 

לפני כשבוע לכדה את תשומת לבי הכל כך שטחית כתבה במגזין “הארפר’ס באזאר”. בכותרת – הבטחה לגלות איך הסלבריטאיות הכי גדולות מצליחות לצאת לוהטות גם בתמונות פפרצי ושטיח אדום, קרי תמונות מהסוג שאין בהן פילטר או ריטוש. אף על פי שתחת עין בלתי מזוינת הכתבה הזאת הייתה חומקת מתחת לרדאר כעוד כתבת “בואו תלמדו איך לעשות את זה כמו ביונסה”, אני מיד עצרתי וקלטתי שהכתבה הזאת היא העתיד. אם עד לפני שנה התרגשתי מכתבות שלימדו אותי איך להצטלם לאינסטגרם כמו קארה דלווין, היום מרשימות אותי כוכבות שמצליחות לייצר לעצמן פרסונה לוהטת ומחוטבת בלי שום טריק ממוחשב. 

בר רפאלי. צילום מסך אינסטגרם
 
מובן שהשיטות והפוזות שהוצגו בכתבה אינן חדישות (למשל, להעמיד רגל אחת מול השנייה כדי ליצור מיצג שווא של גוף צר ודק יותר או לשים יד על המותן כדי שהזרוע תיראה רזה יותר – ממש כמו שהייתה עושה מרילין מונרו). כן, מדובר בטכניקות שכוכבות נוקטות כבר שנים על השטיחים האדומים, מסוג העצות שכוהנות נימוסים והליכות משנות ה־50 היו נוקבות בהן. אבל מאחר שתו התקן החדש הוא להראות שאת יכולה להיראות נפלא בצילום בלי פילטרים ושלל פעלולים, זה בדיוק הזמן לחזור אל העצות הקלאסיות האלו וליישם אותן בתמונות. בין העצות שהרשימו במיוחד ושכדאי לחלוטין לתת להן צ’אנס: להצטלם מאחור כשהפנים מופנות אל הגב והסנטר מונח על הכתף (מה שנקרא “מבט מעבר לכתף”), שמעניק לפנים שלך מראה בובתי ותמים ומעלים סנטר כפול. גם פוזת “רגל אחת החוצה” היא מרשימה (שהרי הרגל נראית בה מתוחה ושרירית). 
אז בנות, בפעם הבאה שאתן רוצות להביא בסלפי, הפנו מבט תמים מעבר לכתף ואל תשכחו לחתום ב־#nofilter.