נשים וגלגלים, מדובר כנראה בשילוב מנצח. אחרת איך תוכלו להסביר את כל הפרסומות האלו לרכבים שמשלבות נשים סקסיות במיוחד שנשענות על הפלדה? וכמובן, אין יותר מובן מאליו מהשילוב המנצח של לוחות שנה מקושטים בנשים מעורטלות על קירותיהם של מוסכניקים. ואם כבר מדברים על לוחות שנה וצמיגים, איך אפשר שלא לדבר על לוח השנה האיקוני של חברת הצמיגים פירלי, זה שהפך לשם נרדף לציוות האידיאלי של נשים וצמיגים. בכל שנה בוחרת החברה את הקטיף הנבחר של דוגמניות סקסיות וסלבריטאיות נחשקות (דוגמת קייט מוס, ג'יג'י חדיד ואדריאנה לימה) ואורזת אותן על נייר איכותי עבור כל מתקני המכוניות החרמנים של העולם.
אולם השנה הגדילו לעשות בחברת פירלי, ונתנו לביטוי "נשים וצמיגים" ערך מוסף. או במילים אחרות: תגידו שלום לצמיגי הבטן החמודים של הקומיקאית איימי שומר, שמככבים השנה על דפי הלוח האלמותי. שומר היא לא האישה פשוטת המראה היחידה שנבחרה לככב בלוח השנה הזה, שבדרך כלל מוקדש לאמזונות מעורטלות וכחושות. לצד גופה הבשרני של סרינה ויליאמס, מככבות בפרויקט, שעליו הופקדה הצלמת אנני לייבוביץ', בלוגרית האופנה המחוכמת טאבי גבינזון, הפעילה החברתית האיראנית שירין נשאט ואפילו יוקו אונו ופטי סמית'. כן, השנה פירלי החליטו ללכת על אחד מהטרנדים החמים ביותר: נשיות מהסוג שאנשי יחסי ציבור אוהבים להגדיר כ"אמיתית", והקדישו את הפרויקט היומרני ל"נשים שמשנות את העולם".
סרינה וויליאמס בתמונה מתוך לוח השנה של חברת פירלי. צילום: אינסטגרם
מביך בעיני שחברות מסחריות מנסות להניף דגל של שינוי ואכפתיות חברתית, כשברור לנו שכל מה שהם מנסים לעשות זה לרכוב על הטרנד החברתי על מנת למכור עוד כמה מוצרים. אבל מה שפירלי עושים עכשיו הוא באמת פתטי במיוחד. אגב, לא שהצילומים לא נפלאים, אבל לקרוא למיזם כזה "נשים שמשנות את העולם", ועוד כשהן חצי עירומות, זה בהחלט מביך ומריח משיווק זול ואנכרוניסטי.
מעבר לכך, מה בכלל רצה המשורר לומר: שהדוגמניות והכוכבניות היפות שהוצגו עד כה על דפיו הן לא נשים שמשנות את העולם, אלא רק ישבנים לוהטים ותו לא? שרק נשים שלא ניחנות במושלמות פיזית הן כאלו שמשנות את העולם? לא באמת, מה המסר האמיתי שלכם, פירלי, מלבד מצוקת חומרים שדורשת את ריענון המותג באמצעות נשים בעלות מראה שונה מזה שהרגלתם את המוסכניקים שלכם לרצות?
שינוי בתפיסת עולם, בעיקר כזה שהושרש במשך כמה עשרות שנים כמו תשוקה לנשים כחושות ויפות במיוחד, לא עושים בבום. עושים לאט, בטפטופים. כמו רעל, אבל במובן החיובי. הקמפיינים והפרויקטים הגסים, כמו לוח השנה הזה, זועקים נורמליות נשית אבל למעשה גורמים לאנשים להיאטם בפניהם ולמדר אותם מהתודעה כבאג בסיסטם.
לא, הם לא גורמים לאנשים לחשוב שיש עוד סוגים של יופי, כמו שאפשר היה לחשוב. הם מציגים את היופי השונה הזה בגטו מיוחד - כמו לוח שנה יוצא דופן, למשל. המיזמים האלו, שמהותם בכל מקרה יחצנית ולא כזאת שקוראת לשינוי אמיתי, רק עוזרים למידור ולגידור הגיוון האנושי, ובעיקר הנשי. רוצים לעשות שינוי? הוא יקרה עם מחוות קטנות ותדירות. למשל שילוב של נשים במידות ובגילים שונים בכל פרויקט, ולא רק בכזה שמנסה להתמתג כשונה. זה ייקח זמן, אבל הגיע הזמן להתחיל.