נוחות לא אופנתית: למה אנחנו מתעקשות לסחוב תיק גדול לכל מקום?

רוב הנשים שאני מכירה מסתובבות עם תיקים עצומים. מה זה עצומים? אני מדברת איתכן על שקי בד חסרי כריזמה שאונסים להן את הכתפיים והשכמות עד כדי הותרת פסים אדומים וכואבים שאפילו החזייה הלוחצת ביותר עלי אדמות לא יכולה ליצור. אלא שנשיאת תיק היא שאלה של הישרדות בסיסית. למה? כי מרביתנו מנהלות את רוב שעות היממה שלנו מחוץ לבית, ואנחנו צריכות שיהיו איתנו הרבה דברים זמינים: משקפיים. נרתיק למשקפיים. ליפסטיק. תיק איפור. טלפון. סוללה לטלפון. מטען. מחברת. עטים. תפוח; חטיף אנרגיה יבשושי למקרה שאפוקליפסת הזומבים תפרוץ. אתם יודעים, הדברים הבסיסיים.

אז תיקים גדולים הם הכרח פונקציונלי. אבל תיקי הצד הגדולים, עם אחיהם, תיקי הגב הגדולים שעושים קאמבק בשנים האחרונות, הם גם קטע אופנתי עצבני שכולו מרפרר לטרנד הספורטיבי של הנורמקור התועלתני, שבמסגרתו אופנה היא שיקית ממש רק כאשר אנחנו משתמשים בה עד תום.

השבוע נתקלתי בכתבה ב”ניו יורק מגזין” שעסקה בכך שיכול להיות שהתיקים העצומים שלנו גורמים לנו כאבי גב. אחד הרופאים שרואיינו בכתבה טען כי ללא ספק יש קשר בין כאבי גב תחתון, צוואר וכתפיים לעובדה שלא מעט מאיתנו נושאות תיקי צד כבדים על צד אחד של גופנו. אגב, התיק אפילו לא חייב להיות גדול במיוחד כדי ליצור נזק, הוא פשוט צריך להיות כבד ועמוס מספיק.

אבל ללא ספק, ככל שהתיק שלך גדול ורחב יותר, כך תתפתי להעמיס עליו עוד ועוד חפצים. הנשיאה הא־סימטרית של משקל בעת נשיאת תיק צד היא בעייתית במיוחד לשרירים, והרופא בכתבה המליץ להעדיף תיק גב כשאת מתכננת לשאת משא רב ולדאוג שהרצועות שלו מהודקות וקצרות יחסית, כך שהוא יהיה קרוב לגוף. באופן זה המשקל שלו הופך כביכול להיות כמה שיותר קרוב אלייך, וכך הוא נדמה לחלק ממשקל הגוף שלך. אגב, הרופא אף המליץ לשאת שני תיקי צד משני צדי הגוף כדי שיאזנו את המשא בין הכתפיים. אבל בכנות, את באמת רוצה לשאת פריטים שיגרמו לך להיראות כמו חוטבת עצים משנות ה־30 בדרכה לשאוב מים מהבאר?

אז מבחינה רפואית יש פתרון למי שרוצה לצבור הרבה רכוש ולקחת אותו איתה לכל מקום. לכי על תיק גב עצום. אבל מה לגבי שיק? בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי כמעט נגעלת כשנשים מצהירות במעין התרסה מתפנקת שהן “סוחבות את כל הבית בתיק”. מה בדיוק סקסי בגישה הזאת? העובדה שההשראה שלך לאופנה היא צב הומלס? נכון, במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים הפכו תיקי השק הגדולים - ותיקים עצומים שניתן להכניס לתוכם את כל הבית, כמו תיק הסיטי של בלנסיאגה - לדבר הנכון, בעיקר בעקבות דמויות מפתח אופנתיות כמו ניקול ריצ’י, רייצ’ל זו ופריס הילטון. אבל עם כל הכבוד, תהילת העולם של הנשים האלו הלכה לה לעולמה, ואתן עדיין נתפסות לשיעורי האופנה שהן לימדו אתכן?

הדחייה שלי מנשים עם תיקים

עצומים ועמוסים ללא ספק נובעת מהמעבר שלי לחיים מינימליסטיים יותר. אל תבינו אותי לא נכון, אני עדיין אוכלת מגשי פיצה, חבילות שלמות של עוגיות ויתר מאכלים בכמויות שמשרד הבריאות היה מתפלץ מהם, אבל בכל הנוגע לחפצים וצבירה שלהם - אני נמנעת מהמוניות.

כן, המוניות היא כנראה המילה שמתארת עבורי את האסתטיקה של התיקים העמוסים. מבחינתי, תיקים גדולים ועמוסים מיועדים לנשים שאין להן מספיק כסף כדי לשאת על עצמן רק טלפון סלולרי קטן שדואג לכל הצרכים שלהן. רובנו המוניות, כי רובנו לא קנדל ג’נר ואנחנו עדיין לא יכולות לנהל את כל החיים המגושמים שלנו בתיקים קטנים, בלי לשאת למשל קופסאות אוכל לעבודה או שאר זוטות שרק נשים שחיות חיים אמיתיים צריכות להתעסק בהן.

וזה מה שהופך את התיקים הקטנים לכל כך נחשקים: הם סמל סטטוס של מי שהחיים שלה הם פנאי והנאה, ואין לה צורך לקחת איתה כלום לשום מקום. חוץ מטלפון וכרטיס אשראי קטן וחצוף מפלטינה. ולסיכום: ישבן גדול ותיק קטן - זו המשוואה האופנתית הנכונה ביותר של השנים האחרונות. קים קרדשיאן סטייל.