פירות מיובשים ואגוזים הם מאכלי חג כלבבי (לב הדיאטנית, הכוונה). בהשוואה לסופגניות, אוזני המן או מצות, אין ספק שהם מובילים ובגדול מבחינת ערכם התזונתי ואיכותם. אף על פי שמדובר ביום חג בודד, בהשוואה לשבעת הימים של חנוכה ופסח, הקמפיין לט"ו בשבט נמשך הרבה יותר - וטוב שכך.
הקמפיין הזה מתחיל יום אחרי הנר השמיני של חנוכה וכולל שדרוג מיקומם של הפירות המיובשים בסופרמרקטים והעברתם לפינות ה"מבצעים" בכניסה. כך שחסרון החג הקצר מצליח להצטמצם. בעבר, ייבוש פירות (כמו גם בשר, תבלינים ועוד) היה דרך מקובלת לשימור מזון, כיוון שבאין נוזלים, החיידקים לא מתרבים.
הייבוש גם מאפשר אכילת פירות מסוימים לא רק בעונתם. את הפירות המיובשים והפיצוחים משלבים בתבשילים, במאפים, בסלטים, בקינוחים, וכמובן מרבים לאכול אותם כמו שהם, כלומר כנשנוש, ממתק או חטיף טבעי. הם גם מהווים צידה נוחה במיוחד מחוץ לבית, כיוון שאינם תופסים נפח גדול, אינם כבדים, ואין חשש שיימחצו או שילכלכו את התיק או השקית בגלל עסיס הפרי. והם גם משביעים ובעיקר טעימים.
לרגל חג האילנות, קבלו חמש עובדות על כוכבי ט״ו בשבט.
האם פירות טריים עדיפים על פירות מיובשים?
התשובה היא כן. לפיתת המיובשים יש ערך תזונתי גבוה כמו בפרי טבעי, אך לצד היתרונות יש גם חסרונות ביחס לפרי הטרי. החיסרון העיקרי של הפירות המיובשים הוא שלחלקם תוספת סוכר, מעבר לסוכר שהפרי מכיל באופן טבעי.
פירות מיובשים הם פירות ללא מים. אם הפרי מיובש באופן טבעי, הוא יכיל את מרב הוויטמינים והמינרלים שיש בפרי הטרי. אם פרי מיובש על ידי הוספת חומרים משמרים, כמו דו־תחמוצת הגופרית, הוא פחות מומלץ מאחר שמדובר בחומר שעלול לפגוע בוויטמינים מסוימים כמו אלו מקבוצה B. ייבוש בחום גבוה פוגע גם בכמות הוויטמין c בפרי, שנהרס בחום.
ולמרות החסרונות המצוינים בשורות האחרונות, אני בעד אכילת פירות מיובשים, בפרט אם הם תחליף לעוגות, לעוגיות, לממתקים ולחטיפים בשקיות מרשרשות. בתחרות מול הפרי הטרי, עם זאת, קשה לנצח. בשורה התחתונה: בקנייה של פירות מיובשים מומלץ לבחור את אלו שהם ללא תוספת סוכר.
פירות מיובשים שייכים לקבוצת הפחמימות, שהן סוג של סוכר (בגרם אחד של פחמימות - ארבע קלוריות). האגוזים והשקדים שייכים לקבוצת השומנים (בגרם אחד של שומן - תשע קלוריות), כך שהם מכילים כמות כפולה ויותר של קלוריות מפירות מיובשים באותו המשקל.
הפירות המיובשים אינם מכילים שומן, אך עדיין תרומתם הקלורית גבוהה בגלל ריכוז הסוכר. הם בעלי נפח קטן יחסית לתכו¬לה הקלורית שלהם, כיוון שהם חסרים את נפח הנוזלים של הפירות הטריים. לכן אפשר לאכול כמויות גדולות בקלות, והיות שהערך הקלורי של פירות מיובשים, בהשוואה לזה של פירות טריים, גבוה עד פי חמישה, כדאי לשים לב לכמות הפירות המיובשים שצורכים. באגוזים למיניהם, אחוזי השומן כאמור גבוהים - 600 – 850 קלוריות ב– 100 גרם (חופן) - ולכן שילובם בתפריט צריך להחליף שומנים אחרים.רוב השומן באגוזים, בשקדים וגם בבוטנים למיניהם - כ־60% - הוא שומן בלתי רווי.
להבדיל מחומצות שומן רוויות, המצויות במזונות מהחי כמו גבינות ובשר, חומצות השומן הבלתי רוויות דווקא מסייעות לשמור על רמות תקינות של שומנים בדם, להפחית את הסיכוי לתהליכי טרשת, ולכן מפחיתים את הסיכוי לחלות במחלות לב. מומלץ לשלב אגוזים כחלק מהתפריט הקבוע, כלומר שלושה- שישה אגוזים (תלוי בגודל) ביום מהמבחר הגדול שבשוק, ובכל יום לצרוך סוג אחר.
מחקרים רבים נערכו על ההשפעה של אכי¬לת אגוזי מלך, שעשירים בחומצת שומן מסוג אומגה 3, אשר מסייעת למערכת כלי הדם וללב. צריכה של אומגה 3 מומלצת גם בהריון ובהנקה, כיוון שהיא תורמת להתפתחות מוח העובר והתינוק. אגוזים עשירים גם בוויטמין E, שמסים בשומן, חיוני במער¬כת החיסון ובולם תהליכי חמצון. כלומר, מגן על התאים ומאט את הזדקנותם.
מבין חפירות המיובשים, השזיף המיובש מוכר לכל כמסייע במניעת עצירות. ואכן בשזיף קיימים רכיבים המסייעים לזירוז פעילות מערכת העיכול: סיבים תזונתיים, דיפניליסטין - רכיב לקסטיבי (משלשל), וסורביטול - סוכר אלכוהולי (על אף שמו הוא אינו מכיל אלכוהול). הסורביטול לקסטיבי גם הוא בצריכה של כמות גבוהה, כיוון שמרביתו אינו נספג בגוף. בתע-שיית המזון משתמשים בסורביטול כממתיק המחליף סוכר.
חמוציות ומניעת דלקת
בחמוציות קיימים רכיבים מסוימים המעכבים היצמדות וירוסים וחיידקים כמו אי קולי לדפנות דרכי השתן. צריכה של חמוציות(במיץ או בטבליות) יכולה להיות מעין ״לוחמה או הדברה ביולוגית״, כיוון שרכיבים אלה מצמצמים את התרבות החיידקים ואף מסייעים להוצאתם דרך מערכת השתן, ועוזרים, לדוגמה, למנוע דלקת בדרכי השתן אצל נשים. יחד עם זאת, יש לסייג ולהוסיף כי השפעת החמוציות אינה זהה אצל כל הנשים, ובמידה שכן, היא מסייעת רק במניעה של דלקות, ולא כפתרון טיפולי לאחר שהתפתחה הדלקת.
[email protected]