ואן גוך בהלם: תשכחו מחמניות צהובות או מרימונים כבדי משקל. הראש היהודי החתום על פטנטים ופיתוחים כמו עגבניות השרי (שכבר הספקנו לשכוח שלא תמיד היו כאן), הטפטפות שהביאו למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון, ולהבדיל - עוף ללא נוצות, ממשיך להמציא בכל הכוח. ביום רביעי הבא, ה־1 באפריל 2015, יקיים משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשון לציון יום פתוח להיכרות עם עולם הטכנולוגיה החדשנית ביותר בענף החקלאות המקומי והעולמי, שיכלול תצוגת פירות וירקות שפותחו לאחרונה בארץ, תערוכת פרחים ייחודיים לעונת האביב וכמובן - טעימות של הפירות והירקות המוצגים.



במסגרת היום הפתוח למחקר ופיתוח יוצגו לראשונה הפיתוחים האחרונים בענפי החקלאות השונים מתוצרתם של חוקרים ישראלים, וביניהם: ענבים ייחודים שישווקו בחודשי החורף, חצילים ללא חרצנים, זנים חדשים של תמרים ותאנים, עציצי שום פורחים, חמניות צבעוניות, פרחי קאלות צבעוניות (לא צבועות!), ועציצי רימון ננסי אכיל.



״פיתוחים אלו יעשירו את המטבח הישראלי והעולמי בפירות וירקות חדשים, ויקשטו את הבית והחצר בהמצאות החדשות״, מבטיחים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ״זו הזדמנות להכיר את פעילות המו״פים (מחקר ופיתוח) האזוריים, את מנגנון הפיתוח הייחודי של מערכת השקיה שבה הצמח 'פותח' את הברז כשהוא 'צמא', ללמוד על הטיפול בפרי הקטיף, על שיטת ההדברה הביולוגית באמצעות אויבים ביולוגיים טבעיים ועוד״.



סי סניור


פרי המרולה



תכירו את המרולה, שעל אף שמו שעלול לרמז על מרירות הוא דווקא פרי עסיסי עם טעם חמוץ־מתוק וכמות ויטמין C גדולה פי 3.5 מזו שיש ברימון. הוא נראה כמו האח הקטן של המנגו - עגול, צהוב, בעל מרקם קליפה חלק ומילוי שקוף, בדומה לליצ'י. בנוסף, מדובר בפרי ארומטי במיוחד, דל סוכר ורווי בוויטמינים ואנטיאוקסידנטים התורמים לבריאותנו. עד היום הוא נמכר רק במתכונת של גלידה, מיץ טבעי, ליקר האמרולה המפורסם, כמו גם יוגורטים וריבות. מעכשיו, ובעונה החביבה עליו שבין החודשים אוגוסט לפברואר, אפשר יהיה ליהנות גם מהטעם המיוחד ומהארומה הנפלאה של הפרי עצמו.



מלח הארץ


סליקורניה



סליקורניה הוא התשובה לחובבי המלח. מדובר בצמח תבלין ״בטעם״ מלח המהווה תחליף טבעי דל נתרן ובריא למלח. מלח הוא אחד מהתבלינים הבסיסיים והנפוצים ביותר במטבח, הבעיה היא שלמלח השלכות לא טובות על בריאות האדם. רופאים ממליצים להימנע ממנו והוא אסור בשימוש על חולי לב ולחץ דם. ניתן להשתמש בסליקורניה כתוסף תיבול טרי לסלט או בבישול, אידוי, טיגון והחמצה של שלל מזונות, במקום המלח הרגיל. הסליקורניה משתלבת בצורה מצוינת במאכלי דגים, עוף ובשר ומעניקה לתבשיל טעם מלוח עם מעט חמצמצות, והיא נפוצה במדינות רבות באירופה, בעיקר בתורכיה.



רימון בחלון


עציץ רימון ננסי



הרימון הפך בשנים האחרונות למוצר מבוקש בקרב הצרכנים בעולם, בעיקר בשל תכונותיו הבריאותיות. אספקטים פחות מוכרים של הרימון הם יופיו וערכו האסתטי שמאפשרים את השימוש בו כצמח נוי בעציץ. בעולם קיימים כבר היום צמחי עציץ רימון שמקורם מזרעים שונים של הרימון הננסי מהזן Nana.



עציצים אלו נושאי פירות דקורטיביים, אך הם אינם אכילים. עם זאת, במסגרת מחקר שנערך במו״פ ערבה דרומית נמצאו טיפוסי רימון ננסיים אשר יודעים להניב פירות אכילים. עציצי הרימון הננסי, כאלה שניתן להניח גם על אדן החלון, מגודלים כיום על ידי חוקרי מו״פ ערבה דרומית במטרה למצוא ממשק גידול פשוט שיאפשר את הפיכתם למוצר מסחרי רווחי.




רימון ננסי. צילום: מו"פ ערבה דרומית



ביער ביער


פטריות על גזם



בתערוכה יוצג מחקר שמתבצע בשנים האחרונות ודרכו הצליחו לגדל פטריות על גבי גזם של עצים ביערות קק״ל. בין הפטריות שהצליחו החוקרים לגדל על גבי הגזם: שיטאקי, ירדן, מלך היער, אינוקי, רעמת האריה וריישי. פוטנציאל המחקר הוא עצום הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט הכלכלי. גזם עצים נחשב למפגע סביבתי של פסולת חקלאית, העלולה להזיק בשל היותה כר להתרבות מזיקים וכן בשל הסכנה בשריפות של חומר יבש.



גלישת אומגה 3


רגלת הגינה



צמח בעל רמה של 400 מ״ג אומגה 3 ל־100 גרם משקל טרי - הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמח כלשהו. גם רמת החלבונים וחומצות השומן ברגלת הגינה גבוהה בהרבה בהשוואה לגידולים צמחיים ירוקים אחרים, וביחד עם רמות גבוהות של מרכיבים נוגדי חמצון הם מדגישים את הפוטנציאל הבלתי מנוצל הטמון בצמח זה כמקור עשיר של נוטריינטים לתזונה.



זהב שחור בנגב


פטריות כמהין ישראליות



כמהת המדבר (Terfezia boudieri) היא פטרייה תת־קרקעית הגדלה באופן טבעי בקרקע חולית ולס חולי בנגב בישראל. הפטרייה גדלה עם שורשי הצמח שמשון־יושב, המותאם למחיה באזור רמת נגב השחון, שכמות הגשמים בו עומדים על כ־100 מ״מ/שנה בממוצע בלבד. בשל סיבות שונות כמו בצורות רצופות ופעילות צבאית, הצמח והפטרייה נכחדים ויש צורך דחוף לשמרם. בתנאים טבעיים, הפטרייה מפתחת גופי פרי תת־קרקעיים באביב המוקדם וגוף הפרי נחשב למעדן, ופודה מחירים גבוהים בשווקים (כ־500 שקל לקילו).




פטריית כמהת המדבר. צילום: עופר גיא, מו"פ רמת נגב



יבול הכמהה אינו קבוע, הוא משתנה מעונה לעונה וקיימת דרישה ליבול נוסף ורציף. קבוצת המחקר במו״פ רמת נגב הקימה חלקות ניסיוניות, בהן גם ברמת הנגב, שבה נשתלו צמחי שמשון שעברו הדבקה בנבגי הפטרייה במעבדה. בחלקות אלו מתבצעים פעולות אגרוטכניות, למידה ומעקב אחר הצמחים בטיפולים שונים בליווי המעבדה, ובחינת יבול הפטריות לאורך שנים. מטרות המחקר הן ללמוד את התנאים המיטביים ליצירת גידול זה, וליצור בכך ענף גידול חדש, רווחי ובר־קיימא לחקלאי הנגב.



על שום יופיו


שום, הגרסה הפרחונית



השום שאנו אוכלים, שעד כה נחשב לאהוד הצלחת הישראלית, עומד להפתיע ממקום בלתי צפוי - נוי. מקורה של בשורת השום לנוי נעוצה בעובדה שהשום הגדל בישראל בבר הוא צמח חסכוני מאוד במים, שנהנה מהחום והיובש המאפיינים את אזורנו, ויש לו גם פריחה יפה. לכן, עלה הרעיון לטפח אותו לכדי גידול מסחרי. נכון להיום הפיתוח החדשני נמצא בשלבי מחקר מתקדמים שבהם לוקחים חלק המטפח אפרים בר, מדריכי שה״מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, חוקרי מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) במשרד החקלאות וחוקרי מו״פ הבקעה. מטרת המחקר היא לייצר שיטת ריבוי מהירה לפקעות השום על מנת שניתן יהיה להפוך את צמח הבר לפרח שניתן למכור לציבור הרחב בארץ ובחו״ל.



המחקר בנושא צפוי להסתיים בתוך כמה שנים, ואת הפרחים ניתן יהיה לרכוש הן כפרחים קטופים, הן כעציץ והן כשתילים לגינה הביתית. לפרח השום הקטוף צפויים חיי מדף ארוכים.



ולשאלת השאלות - לא, לא יהיה לו ניחוח שומי.




פרח שום. צילום: פיני שניר



בואי קאלה


קאלות צבעוניות טבעיות



קאלה אתיופיקה, המוכרת לכולם, היא פרח לבן אצילי הנראה כצווארון לבן של חולצה ונחשב לאהוד בישראל כבר עשרות שנים. פעמים רבות ניתן למצוא אותו בחנויות הפרחים כשהוא צבוע בצבעים מלאכותיים (על מנת להתאימו לזר שלתוכו הוא יצורף). מעתה לא יהיה עוד צורך בצביעה מלאכותית של הפרח, שכמובן אינה נראית טבעית ואמינה. להערכת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הקאלות הצבעוניות ישווקו לציבור הרחב בהיקף נרחב כבר בשנים הקרובות. האקלום (התאמה) מצליח וכבר גדלות כיום קאלות צהובות, ורודות ושחורות. בהמשך צפויות גם קאלות אדומות, סגולות ועוד.




קאלה צהובה. צילום: פיני שניר



הפלא של ג'ק


פרח האפונה



אפונת המדבר - צמח בר מדברי אוסטרלי - אוקלם במו״פ ערבה דרומית לתנאי האקלים המקומיים על מנת שניתן יהיה לגדלו בישראל באופן מסחרי.



הפרח המרהיב ביופיו נחשב גם לחסכוני במים ומיועד להיות משווק כעציץ פורח או כפרח קטיף (שישווק כזר פרחים). החוקרים פיתחו שיטות גידול הכוללות ייצור זרעים וריבויים, ושלושה ממשקי גידול: ממשק ייעודי לצורך ייצור עציצים פורחים, ממשק לייצור ענפים בעלי אורך וחיי אגרטל ארוכים וממשק גנני כצמח כיסוי מרשים.