חלוקות הדעות לגבי הזמנת ארוחת טעימות במסעדה.



מצד אחד ניתן לטעום מגוון מנות מובחרות, כנראה הטובות ביותר שהמסעדה יכולה להציע; מהצד האחר הן לעולם לא משביעות. מי שמגיע רעב, סופו שייצא מארוחה כזו ויזמין שווארמה בדוכן סמוך.  זו הייתה גם התחושה שלנו ב־ARIA: טעים מאוד, אבל יצאנו רעבים. או להפך: יצאנו רעבים, אבל נהנינו מאוד במהלך הארוחה עצמה.

כאן, תמורת 128 שקלים לסועד, ניתן לבחור בשבע מתוך עשר מנות מוצעות, והבחירה קשה. חלק מהמנות שבחרנו היו כל כך טעימות, שבאיזשהו שלב רצינו לעצור את ארוחת הטעימות ופשוט להזמין את אותן המנות בגודל סטנדרטי. חלק מהמנות היו כל כך מיניאטוריות, שלא הצלחנו לאבחן את טעמן.

המנה "מרק ארטישוק קטיפתי" התבררה כאמת בפרסום: הוא אכן קטיפתי, סמיך ועשיר בטעמים, עם ערמוני חורף (כן, מותר עדיין להתענג על החורף). המנה הטעימה ביותר היא ארטישוק ננסי צלוי בתנור על קרם של ערמונים ופרמז׳ן מגורד. אלוהי. מקורי. עז. כה חבל שהמנה כה קטנה.
מנה נהדרת שלישית היא רביולי עם כבד אווז מימי, שלא ברור אם היא יותר טעימה או יותר מיניאטורית. מי שיחסל את שתי החתיכות הקטנטנות בשני ביסים עשוי להתנחם ברו טב רוזטה ביתי מתקתק, שמענג עד מאוד לטבול בו את הלחם.
גם טורטליני זנב שור טעים ופצפון, סלט העלים עם הסלקים הצלויים דגדג לנו עוד קצת את הקיבה, וסטייק הקצבים הוא שם גדול ומחמיא מדי לארבעה נתחונים קטנטנים, טעימים וצמיגיים במידה, על קרם ארטישוק ירושלמי וכרישה שרופה. טעים ב-ARIA , לעתים מאוד, אבל אחרי שיצאנו, כצפוי, הזמנו בורקס המאפייה באלנבי.