אחרי עשור כמבקר מסעדות, הגיע הזמן להודות: אני אוהב אוכל של בתי מלון.
כן, גם אני הייתי מצקצק בלשוני לו הייתי שומע מחבר שהוא נהנה מאוכל המוני וגרנדיוזי, שמוגש בתבניות ענקיות ושהוא עומד בתור ארוך לבופה המאוכלס בידי אנשים מורעבים, שבילו שלוש שעות רצופות בבריכה. אבל האמת חייבת להיאמר: כשמדובר בשף מלון שיודע את העבודה, שלוקח ללב, שמכין אוכל - כמו שמכינים חומוס - באהבה, התוצאה מרתקת.
זו התוצאה במלון ישרוטל ספורט קלאב באילת, שם בילינו יום אחד והתחככנו בעם ישראל. מטבח המלון מצליח להגיש מגוון עשיר של מנות, בכמויות ענקיות שהעיניים מתקשות להכיל, ובכל זאת מדויק, מדוקדק, טרי מאוד ואפילו טעים, וזאת הודות לשף גיא לסניצקי.
מפתיע לגלות עובדה זו, מפני שהיינו מצפים ממלון מסוג הכל כלול שכזה שיהיה המוני הרבה יותר ובשל כך גם מתפשר הרבה יותר. אבל לא. למרות המוני בני האדם, למרות הפוטנציאל לצעקות ואיומים סטייל סרטון השוקולד במטוס, כולם מנומסים והכל מתוקתק כמו שעון שווייצרי.
בכניסה למסעדת המלון עומדת בחורה עם אוזנייה, הנמצאת בקשר עם אחראי בתוך המסעדה, והם מדברים זה עם זה לגבי מספר המקומות הפנויים. כל אורח מובל אחר כבוד מכניסתו למסעדה ועד לשולחן, והשירות המופלא נמשך גם תוך כדי הארוחה ובזמן פינוי הכלים. במקצועיות, באדיבות, ביעילות, אפילו בחיוך.
במלון, כמו במלון, העיניים נהיות גדולות. מהעושר, מהמגוון, מהרצון לטעום עוד ועוד. הדיאטה נדחקת הצדה, והידיים נשלחות קדימה. גם צמחונים, טבעונים וחולי צליאק מקבלים מנות ייעודיות עבורם, ומי שמתפנק יותר מכולם הם הילדים, שזוכים לכל המאכלים האהובים עליהם.
לא מעט פעמים צבט לנו מעט, כשהבחנו באנשים שמעמיסים עוד ועוד ועוד, כשלכולם ברור שאין סיכוי שיאכלו הכל. באיזשהו שלב החלטנו להתרכז בצלחת שלנו ולהפסיק לנסות להציל את העולם. בשביל זה יש החבר׳ה הנחמדים מהאייטם הבא. אז סתמנו, אכלנו, נהנינו מאוד וחזרנו הביתה מרוצים וכבדים בשני קילוגרמים.
המסקנות שלנו מיום אחד במלון: (1) הגיע הזמן להפסיק להיות סנובים. (2) יש להתחיל להתמזג עם עם ישראל מבחינה חברתית. (3) חובה לדחות את הדיאטה עד אחרי החופשה.
מלון ישרוטל ספורט קלאב, החוף הצפוני, אילת, 08-6303333
דרך משותפת
נדמה שאין מישהו שלא יחבב את הרעיון העומד מאחורי הבר קיימא - כל עוד לא קוראים לו בנימין נתניהו או אביגדור ליברמן. מאחורי הפאב־מסעדה־ קואופרטיב, שחוגג בימים אלה שלוש שנים, עומדים - או יושבים, במקרה הזה - מאות בעלי מניות, כמוכם וכמוני, אזרחים ישרים מהשורה שמאסו בכל העסקונה הפוליטית, הכלכלית והתחמנית במדינה ופתחו מקום שבו כולם שותפים. אפילו המלצרים הם בעלי מניות.
אחת לרבעון הם נפגשים לאספת חברים ומחליטים יחד מה לעשות עם הרווחים. הדיונים, כך נמסר על ידי שני חברים שהם בעלי מניות (הם, אגב, אוהבים שמכנים אותם כך), פוריים, מרגשים ואפקטיביים, ובסופם יש החלטות המתבצעות הלכה למעשה ולא דיבורים בעלמא.
בקואופרטיב יש מעל ל־400 חברים, והשאיפה היא להכפיל את המספר ויותר. מרוב אידיאולוגיה כמעט שכחנו לדבר על האוכל. כיאה לאנשים שאוהבים את העולם, המנות המוגשות במסעדה הן טבעוניות בלבד, בלי להזיק לאיזשהו בעל חיים. ״במסעדה לא תמצאו מים מינרליים או קוקה קולה, אבל כן תוכלו ליהנות מאוכל טבעוני מעשה ידי המקום, החל מההמבורגר, השווארמה ועד לרמת הקטשופ״, הם גאים לומר.
בין המנות: פירה עם סייטן (44 שקל) - פירה תפוחי אדמה ובטטה עם רצועות סייטן מתובלות, רצועות גמבה אדומה, בצל לבן, עשבי תיבול ושומשום קלוי; עמבורגר (44 שקל) - קציצה פריכה מאזוקי, פשתן וצ'יה עם רוטב שומיונז וקטשופ תוצרת הבית. מוגש בלחמנייה מקמח מלא או לבן ותוספת לבחירה תפודי
הבית או סלט ירקות אישי; שווארמה (44 שקל) - רצועות סייטן מתובלות ומגולגלות בטורטייה עם טחינה וירקות טריים, מוגש עם חמוצי הבית; וסינייה (46 שקל) - רצועות סויה בתיבול מזרחי עם תפוחי אדמה, טחינה גולמית ושקדים קלויים, מוגש על פיתה קרועה עם זעתר ושמן זית. אין מנה הנמכרת מעל 50 שקלים, וזה לכשעצמו כבר בשורה משמחת.
"בר קיימא", המשביר 22, תל אביב, 03-9493322
עמבורגר של הבר קיימא. צילום: יח"צ