זה שלי וזה שלי
גם בלי רושפלד, "טאפאס אחד העם" התל־אביבית נותרה מהמסעדות הטובות
בעיר בתחומה. עם קצת אלכוהול וחברים, אין סיכוי שתצאו משם מאוכזבים
זה קורה לכל אחד מאיתנו: אתם עוזבים את מקום העבודה בטונים צורמים ומייחלים, בסתר לבכם, שהמחליף שלכם יתגלה כאידיוט מושלם, כזה שיגרום לכולם רק להתגעגע אליכם; או שהפרטנר שלכם לחיים מחליט ש"זה לא זה" ואורז את חפציו, ואתם רק מקווים אם כי איחלתם לו הצלחה בחייו – שימצא בן או בת זוג מכוערים, קמצנים ולא יוצלחים.
לא ברור מה חושב השף המחונן יונתן רושפלד על "טאפאס אחד העם", שהקים בעשר אצבעותיו, טיפח ואהב, ולבסוף נטש ברוגז; ולא ידוע מה באמת הוא מאחל למחליפו בתפקיד האיש שאותו טיפח במשך שנים כמספר שתיים שלו וכיד ימינו. אם לשפוט לפי דבריה של המלצרית, לפחות מהצד האחר לא נרשמה דרמה: "שום דבר לא השתנה. השוני היחיד הוא שהוא כבר לא מסתובב פה יותר", סיכמה.
סלט העגבניות, סימן ההיכר המובהק המזוהה עם רושפלד, שזכה לאינספור חיקויים, עובר כאן מהפך בידיו האמונות של השף תום פישר: העגבניות המבושלות הוצאו מהקערה, ואילו התווסף לה רוטב זעתר. האם זהו מהפך סימבולי? ובכן, כנראה שרושפלד לא היה אוהב (או מאשר) מהפך כזה, ואילו אנחנו חלוקים: שני סלטי העגבניות – ההוא מפעם וזה מעכשיו – טעימים, טריים ומתובלים היטב, וכל אחד מהם היה מתקבל באהבה בכל ארוחה. כפי ששר חנן יובל, זה שלי וזה שלי.
נהנינו מאוד גם מהארטישוקים על הפלאנצ'ה, שתובלו בעסיסיות וביד נדיבה, והוגשו עם לבנה חריפה. חיבבנו את המנה "הרוצח" (כך בתפריט) – סשימי טונה שמוגש ברוטב סלק אדום כדם, שגם הוא תובל היטב והומתק, ומהווה ניגוד טעמים לנתח הדג. היצירתיות במנות רבות לא הורגשה במנת כבד האווז, המוגשת באינספור גרסאות במסעדות, וכאן היא חלק מהשטאנץ העייף – עם תפוח עץ מבושל. אם כבר עושים לאווז מה שעושים לו – לפחות שלא יבזבזו אותו על מנה משעממת.
בשורה התחתונה, "אחד העם" הייתה ונותרה מסעדת טאפאס מהטובות בעיר - הן בזכות המנות השמחות המוגשות בה והן בשל האווירה הצוהלת והעליזה השוררת בה. עם קצת אלכוהול וכמה חברים טובים, אין סיכוי שתצאו משם מאוכזבים. מי יודע, אולי גם רושפלד יגיע יום אחד לפרגן בפומבי.
"טאפאס אחד העם", אחד העם 27 תל אביב,
03-5666966
ביג אין ג'פן
המחירים קצת גבוהים, והילדים לא כל כך התחברו, אבל המנות טריות ובכולן כמעט
יש טוויסט מרענן. כך התאהבנו במסעדת מאכלי הרחוב היפנית "אובן קובן"
בולונז אודון ב"אובן קובן". צילום: אפיק גבאי
מהעבר האחר של האינטרקום הזדהה אדם בשם אובן קובן וביקש שנפתח לו את הדלת. אנחנו מכירים את רוני קובן, אבל לא את אובן. סליחה, מי אתה שוב? אה, מתברר שזה השליח! שכחנו שהזמנו אוכל ממסעדת מאכלי הרחוב היפנית הקרויה בשם המוזר "אובן קובן".
האמת היא שקצת התעייפנו ממסעדות אסייתיות חדשות בעיר, והתעייפנו עוד יותר מכאלה שהרגשנו אליהן איזושהי קרבה ואז הן נסגרו בקול ענות חלושה. אם לשפוט לפי המנות שקיבלנו, יש סיכוי שאנחנו קצת מאוהבים בה, ולכן - בשלב זה לפחות - נצטער אם תלך בעקבות אחיותיה ז"ל.
המחירים בה סבירים (וטיפה גבוהים - רובן סביב 52 שקלים), אבל המנות טריות ובכולן, כמעט, יש טוויסט מרענן. אפילו מנת בולונז אודון הצליחה להיות יוצאת דופן בעושר טעמיה. מנות נוספות המוצעות: יאקיניקו (פרשנות יפנית לברביקיו קוריאני) - נתחוני פרגית או אנטרקוט המוקפצים בווק עם תרד, שעועית ירוקה, צ'ילי ובצל; ג'פאדתאי - אטריות אורז, טופו, ביצה, בצל ירוק, נבטים, וואקאמה וג'ינג'ר כבוש ברוטב סויה תמרינד; ואזוקי קורוממה אודון - אטריות אודון דקות, שעועית אזוקי, כרובית, בצל סגול ורוקט ברוטב שעועית שחורה וסויה.
דווקא הילדים לא התחברו למנות הילדים המוצעות - הן לנגיסי העוף הקטנים, שלא הכילו יותר מנתח קטנטן מאוד־מאוד של עוף וממעטפת גדולה ושמנה מדי, והן מהסטיקי רייס שהיה עבורם קשה לאכילה. בגן הם אוכלים אורז אחד־אחד.
בסך הכל החוויה טובה, ויש סיכוי שנזמין ממנה (או נבקר בה) שוב. יש כרגע שני סניפים, האחד ברחוב הארבעה בתל אביב והאחר ברמת החייל. שווה ביקור.
Oban Koban, הברזל 4,
רמת החייל, תל אביב,
03-6030903
LULU café & Bistro בשכונת נווה צדק כבר קיבל פה בעבר ציונים לשבח על יצירתיות וטריות, ומאז עבר מהפך עיצובי. את חגיגות בת המצווה הם מציינים עם הנחות משמעותיות החל מהשעה 17:00, ובהן מבחר של 12 מאזטים ב־12 שקלים בלבד. לכו לאחל מזל טוב.
רשת River יוצאת בקמפיין בחופי הים השונים מהרצליה ועד ראשון לציון, על מנת לבשר על השקתה של אפליקציה חדשה של הרשת. כחלק מהמהלך יחלקו דיילות מגבות, שמשיות ומטקות.