מסעדת ז'אז'ו בשרונה: מנות שהתנסיתם בהם בעבר, בקוד לבוש אלגנטי

תרבות השופוני משתלטת על עולם הקולינריה. לא עוד מקומות קטנים ואינטימיים, אלא הוד, הדר ודאווין, תקרות גבוהות, נברשות ענקיות ומנות קטנות. כל מי שנכנס ל-JAJO במתחם שרונה בתל אביב לא יכול שלא להתפעם מהגודל. תחושה של היכל יד אליהו. יותר נכון – תחושה של שחקן בגובה 1.60 בהיכל יד אליהו. ככה הרגשנו קטנים.
 

החלל אדיר הממדים שבו ממוקמת המסעדה הוא בעצם מערה מתחת לאדמה שנחצבה לפני 150 שנים ושימשה כיקב לטמפלרים הגרמנים, וכדי להגיע אליה יש לרדת שתי קומות. יש שיק ויש שוק.

במסעדה, המוגדרת כ־WINE BAR, נהוג קוד לבוש. את הקוד הם מפרסמים בכל מקום, בין היתר באתר, במענה הטלפוני הממוחשב וליתר ביטחון גם זו שלוקחת את ההזמנה מדגישה זאת, חזור והדגש. “עניבה?”, תהינו בקול. “לא”, נענינו, “מספיק שלא להגיע בכפכפים ובגופיות”. בהתאם לכך, האווירה במקום תרבותית – השאלה היא רק מאיזו תרבות. רוב הסועדים – יותר נכון סועדות – מגיעות באיפור מופרז, בשיער מגוהץ מדי ובקלאץ’ ששוויו אלפי שקלים. לרגע הרגשנו תפאורת רקע בפרק של “מעושרות”. לא בדיוק כוס המרטיני שלנו, אבל אנחנו מכבדים את הז’אנר.

מהשעה שבה נפתחת המסעדה, 18:00, ועד לשעה 20:30, מוגשת במקום ארוחת טעימות, הכוללת שבע מנות וקינוח ב־110 שקלים – מחיר הוגן למדי עבור מקום גרנדיוזי שכזה. את הארוחה יצרה השפית עדי לוי. מודים, עד כה לא שמענו את שמה, וסקרן אותנו לגלות כוכבת חדשה. לצערנו, היא לא הגיעה באותו הערב, מה שאולי הסביר, בדיעבד, את מליחותן של רוב המנות. השף המחליף מאוהב, או שהוא פשוט לא טעם מהמנות בטרם הוציא אותן.

בשורה התחתונה, אין בתפריט מנה שלא התנסיתם בה – בצורה זו או אחרת – במסעדות אחרות; ואם זו הפעם הראשונה שלכם, לא בטוח שמדובר בטוויסט מוצלח במיוחד. מוס כבד האווז מוגש כאן עם ג’לי פטל, בכמות נדיבה מדי, והוא משתלט על המנה והופך אותה לילדותית; קרפצ’יו בלאדי מרי מוגש עם צ’ייסר של וודקה – גימיק חמוד, אבל בפועל אין במנה טעמים מסעירים; הסלמון הכבוש הוא, ובכן, סלמון כבוש; ופפרדלה פטריות ברוטב שמנת הייתה מנה מוצלחת – לו היה מדובר בילדים בני 6, ולא בסועדים עטורי קרבות קולינריים.
 

הסתפקנו בשירות אישי ונגיש, במוזיקה מצוינת ובהתחככות בשועי עולם הוונאבי המקומי.

ביום חמישי, 27.8.2015, התפרסמה ביקורת מסעדה במדור המסעדות של “מעריב המגזין”, שממנה עלה כאילו מסעדת “דלי אסייאתי” בהוד השרון היא סניף של רשת ג’ירף. הננו להבהיר כי בניגוד לאמור, אין ומעולם לא היה קשר בין שתי המסעדות. “מעריב המגזין” מתנצל על כל פגיעה, ככל שנוצרה, במוניטין ובשמה הטוב של רשת ג’ירף.

לכבוד ראש השנה, יש לכם הזדמנות לשמח פעמיים – גם את מקבל המתנה וגם את מי שהכין אותה. חנות “ערך מוסף” מוכרת מוצרים המיוצרים על ידי בעלי צרכים מיוחדים. בין המוצרים בחנות, ניתן לרכוש לחג מארז “שכולו דבש” – טבלת שוקולד, דפדפי שוקולד, פירות מצופים שוקולד, צנצנת דבש, כפית דבש מעץ, שק בד עם פרלינים ומגש עץ גדול (80 שקלים, להשיג בדיזנגוף סנטר תל אביב ובאתר האינטרנט).

מתנה נפלאה לחובבי הקפה מבית “שף בוקס”: שמונה סוגי קפה שונים מבתי קלייה קטנים, הארוזים בצנצנות זכוכית. במארז “סודות הקפה הישראלי” תמצאו קפה דרוזי מג’וליס, קפה פולני מעפולה, קפה אתיופי, קפה ערבי ועוד. תודו שזו מתנה טובה יותר מהוואזה שתכננתם לקנות (149 שקלים, להשיג באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של “שף בוקס”).

יקב “שיכר הכפר” בקיבוץ געתון הפסטורלי משיק לקראת ראש השנה שיכרים בשלושה טעמים: רימון, תפוח בדבש ורימון פסיפלורה. השיכרים מיוצרים בתהליך ידני מסורתי, מפירות טבעיים, ללא תמציות מלאכותיות וצבעי מאכל, והם מתוקים ומשמחים (מ־27 שקלים, להשיג ביקב “שיכר הכפר” בקיבוץ געתון ובאתר האינטרנט).