כוונות טובות: לא כל מסעדה שמתהדרת בתפריט בריא היא באמת כזו

כולנו בעד מטבח בריא, אבל מי מכם התעורר הבוקר ואמר לעצמו: "איך בא לי שייק מלפפונים"? ובכן, אם אתם לא מתמודדים ב"הישרדות" על מיליון שקל, ככל הנראה אין לכם סיבה ממש טובה לשתות את שייק האצות הכולל אצת ספירולינה ומלפפון (וכאן לא תזכו בכסף אלא תצטרכו לשלם בעבור השייק 29 שקלים) או את הסמודי קשיו הכולל תרד (!) ומלפפון.
 

לא ויתרנו לעצמנו. חירפנו את גופנו למען הביקורת, הגענו לסניף הממוקם ברמת החייל בתל אביב, ולגמנו מלוא הכוס את שייק האצות. ובכן, לא ממש מלוא הכוס – יותר מלוא השלוק. מתברר שהתפריט מקיים את אשר מבטיח: אכן יש לזה טעם של מלפפונים. לעזאזל, מדוע אנחנו מדברים בהתנשאות שכזו על מיץ מלפפונים? מאיפה צרות האופקים הזו? למה אנחנו לא יכולים פעם אחת לוותר על הבירה, היין או הזירו, ולפתוח את הראש לטעמים חדשים, בריאים, ירוקים ומוזרים? הטעם, זה למה. מה לעשות, לא טעים. כשפנינו למלצר, הוא עוד ניסה להניא אותנו מלהחזיר את המשקה ("למה, זה דווקא טעים!"), אך בזכות התעקשותנו נכנע וחזר עם שייק טחינה. עדיין מאתגר, אבל הרבה יותר ידידותי.
 

למזלנו, זהו אומנם בית קפה ומעדנייה החורתים על דגלם את סמל הבריאות, אבל הם לגמרי לא טבעוניים. מסבחה לואיז (67 שקלים) כוללת נתחי פרגית עם הרבה (הרבה) כורכום והרבה (הרבה) מלח, היושבים על לאפה. מנה סטנדרטית למדי, שהחלק הבריא בה הוא אולי התבלין, והחלק הפחות בריא בה הוא כמות השמן הנדיבה (מאוד) שבה היא הוכנה. יש מצב שסיגריה כבר פחות מזיקה.
 

גם המנות הראשונות – צאן סלק (36 שקלים), הכוללת סלקים מקורמלים על קרם יוגורט עזים, שהוכתרה כמנה אנמית; וסביצ'ה הסלמון (42 שקלים) שהגיע בחמיצות גבוהה מהסטנדרט – לא ממש המריאו ולא הוכיחו את יתרונם על פני מנות דומות במסעדות אחרות. מנה אחת יוצאת דופן, שבזכותה שווה להגיע לכאן, היא פילה בס לה טוסקנה (99 שקלים) – אחת ממנות הדגים הטובות שאכלנו בעיר. נתח הדג הנדיב עשוי במדויק, והבזיליקום ועגבניות השרי שולבו בו בעדינות. אם כבר משהו בריא פר אקסלנס, זה המנה הזו.
 

רגע לפני הקינוח חיפשנו מלצר. בזווית העין הבחנו בהם: ארבעה מלצרים יושבים על כיסאות מחוץ לחלל העישון ומעשנים להנאתם. שנאמר: אתם תאכלו ותחזירו לנו שייקים, אנחנו נעשן וכך לא נתעצבן. 

שלושה כוכבים 

"קפה לואיז", הרוגי המלכות 11, תל אביב 03-6492000