"הבוקרים" במרום גולן: מי שמדמיין את "חדר אוכל" מוטב שיעשה סוויץ'

"הבוקרים" במרום גולן היא מסעדה בבעלות הקיבוץ. מי שמדמיין את "חדר אוכל" המצוינת (אגב, עדיין?) של עומר מילר, מוטב שיעשה סוויץ'. "הבוקרים" מיישרת קו עם מסעדות הבשרים האותנטיות הפזורות בארץ, בעיקר בצפון: לוקיישן ענק ורחב ידיים, ריהוט עץ כבד, מוזיקת אייטיז ותמונות של סוסים (ושל נופים לא ממש אטרקטיביים) תלויות על הקירות. מין סרט מערב פרוע דובר עברית. לא פלא אם כך שממש בכניסה למסעדה תלויה תמונתו של קלינט איסטווד מאיזה מערבון. הויסה. 
 

אף על פי שזו מסעדה של קיבוץ, היא כשרה. לא ממניעים דתיים, מסבירים לנו – שהרי 49% מבני הקיבוץ הצביעו בבחירות האחרונות לבוז'י ו־21% ללפיד – אלא ממניעים כלכליים. קבוצות על גבי קבוצות מגיעות לכאן להתארח במלון הסמוך – גם הוא של הקיבוץ. נופש מרוכז מהעבודה או סתם חברים מהפלמ"ח – כמעט בכל אחת מהסיטואציות, לפחות אחד מהנוכחים שומר כשרות. מתוך כבוד, נהוג שחברי הקבוצה מחפשים מקום כשר. כשנכנסנו למסעדה, בחמישי בערב, בדיוק יצאה ממנה קבוצה של 60 סועדים, כמה מהם חבשו כיפה. "אנשי הכיפות הסרוגות שולטים גם בקצונה הבכירה בצה"ל", אומרים לנו, "וכמעט בכל יום קצין בכיר אחר יושב כאן לאכול".
 

ויש גם אוכל, חלקו מושתת על בשר מעדרים מקומיים בגולן, חלקו מיובא – מצאנו נתחים שהגיעו לכאן אפילו מפולין. מחירי השחיטה בארץ שוחטים את בעלי המסעדות, והאלטרנטיבה השפויה והזולה היא לרכוש בשר כשר מחו"ל. למזלנו, גם אלו שהגיעו ממרחקים היו לנו טעימים עד מאוד.
 

מנת טלה וולינגטון (56 שקלים) היא מנה שרק מלכתוב אותה כאן, במרחק של יומיים מהטעימה עצמה, גורמת לנו להזיל ריר. מדובר במאפה בעיצוב חלה של שבת, שבתוכו נתחי טלה צלויים ונדיבים בכמותם, מתובלים היטב ומסעירי חושים – הן בפרזנטציה, הן בריחות והן בטעמים. איזו מנה כיפית. גם קרפצ'יו הסינטה (46 שקלים) הפתיע אותנו בפרזנטציה: פרחי סינטה אדומים, טריים ומגולגלים ביד עדינה, סביבם בלסמי מצומצם, עלי בזיליקום וזעתר. גם בהיעדר פרמזן, בשל מגבלת הכשרות, המנה מנצחת את רוב אחיותיה במסעדות הגורמה.

 

הבשרים הם כמובן גולת הכותרת, והם מוגשים ביד אמן. בין המנות ניתן למצוא סטייק אנטרקוט – נתח עסיסי עם מלח ים אטלנטי, פלפל גרוס, מח עצם, רוטב פלפלת ורוטב חרדל; צלע עגל חלב; אסאדו – ספריבס בקר בצלייה אטית עם מלח ים אטלנטי ורוטב צ'ימיצ'ורי; שוק אווז מעושן על שבבי עץ דובדבן ברוטב צ'אטני חריף־מתוק; נקניקיות צ'וריסוס בעישון עדין; מבחר קדרות ועוד.
 

השירות ידידותי ונגיש להפליא וניתן על ידי צעירים המתגוררים בקיבוץ ובסביבותיו (אגב, בחדר האוכל של הקיבוץ, שהופרט זה מכבר, המלצרים הם בני העדה הדרוזית בלבד, תחת שרביטה של נסיכה אמיתית בשם חנה כהן, שמישהו צריך להפוך לכוכבת טלוויזיה. לידיעת המלהקים).
 

אם כבר הגענו עד הלום, אי אפשר שלא לכתוב כמה מילים על המלון של הקיבוץ: הוא מורכב מחדרים ומבקתות רומנטיות, ויש בהם כל יתר האלמנטים שיהפכו את החופשה שלכם למרגיעה ומהנה. הנוף ירוק כמו בשווייץ, האוויר נעים, אינספור אטרקציות סביב ויש, כמובן, גם אוכל טוב. בואו לצפון.