לפני כשש שנים החלטתי עם חברה, שאת הטיול השנתי שלנו אנחנו עושות הפעם ביעד מעט יותר אקזוטי, ושמנו פעמינו לגאורגיה. באותה תקופה גיאורגיה אמנם הייתה מוכרת אבל לא כמו היום, ובואו נאמר שלא ראינו בכל פינה שלטים בעברית או תרמילאים. אחד הדברים שכן ידעתי על גיאורגיה, זה שיש לה תרבות אוכל ויין מצוינים ועל זה תכננתי לא מעט - על טרקים ועל ח׳צפורי. ואכן כך היה. שלושה שבועות עברו עלינו סביב לחם, גבינה, חצ׳פורי לצורותיו, חינקלי, צ׳ייסרים של צ׳ה צ׳ה (סוג של גראפה גיאורגית), מידי פעם בשר ושפע עוצר נשימה של נופים, נחלים ומרחבים, שלל של עצי פרי וגפנים גדושים באשכולות ענבים מתוקים כמו טרופית וכמובן קילומטרים של הליכה רגלית להורדת כל החצ׳פורי. מדינה מרהיבה עם אנשים מקסימים. כשחזרתי, בעודי אפופת התלהבות וריחות, הגעתי לסדנה של אירמה קזר, השפית הגיאורגית, והבנתי שלא טעמתי ולו טיפה מהשפע שיש לעם הזה להציע. אם באוכל ואם בשמחה.
"סופרה": המשתה הגיאורגי המטורף כובש את רוטשילד
המכורה: עם החוויה המדהימה של הלחם והגבינות, החצ'פורי והחינקלי, הצ'ה צ'ה ואשכולות הענבים המתוקים כמו טרופית, השמחה הגדולה והשפע, מי לא רוצה להשתתף בחגיגה?
לפני שבועיים סגרתי מעגל והשלמתי את החסר.
לפני כחודש וקצת פתחה את דלתותיה מסעדת סופרה הגיאורגית, ובין לילה היא הפכה למוקד עליה שמח במיוחד לקהילה הגיאורגית ולכל המסוקרנים - כמוני. מאחורי הקלעים עומדים יורם סבי ודליה הלפרין, שניהם בעלים של קייטרינג גאורגי כבר שנים רבות וידועים מאד בקהילה הגאורגית. השותף השלישי הוא הפרפורמר והמוזיקאי מיקי מיראל או בשמו המקצועי טש טש ('כפיים' בתרגום מגאורגית), שעושה גם את השמח במסעדה. ושמח הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הגיאורגית.
עם כזה צוות וכזה רזומה, מה הפלא שסופרה הפכה להיות להיט בין רגע.
יום ראשון בערב, מקומות רבים עדיין שרויים במצב ישנוני של התאוששות מהסופ״ש, ורק בסופרה הצ׳ה צ׳ה נמזג והמטעמים כבר מזמן זורמים לשולחן בקעריות חרס יפיפיות מלאות במיני טאפאסים גיאורגיים עם נטיה קלה לרוסיה (3 ב-51 שקלים / 5 ב-78 שקלים). הגענו עם בטן ריקה שמחכה בכמיהה למזון, מה שלא מנע מהמלצר להביא לנו צ׳ייסרים של צ׳ה צה לפתיחת הערב. חמימות האלכוהול והרעב העז שלחו אותנו עם מזלגות שלופים היישר אל השולחן העמוס לעייפה במעדנים ובשלל צבעים. הרינג כבוש עם תפו"א ושמיר; פרוסות רוסטביף עם ויניגרט סלק; פטה כבדי עוף בתוספת ריבת תפוז; מנה מנצחת של גלילי חציל במילוי ממרח אגוזים; סלט רצועות סלק, גבינת נדוגי ופקאנים מקורמלים; סלמון בעישון ביתי עם בליני גבינה ומנה מטריפה של עגבניות ירוקות מוחמצות שאתם חייבים לנסות.
את כל הארוחה הזו, בערב המוקדם של יום ראשון, מלווה מוזיקה שמחה, מלצרים שמרקדים להם בזמן ההגשה וכמובן, הרבה צ׳ייסרים של צ׳ה צ׳ה.
עוד השולחן מתמלא לו כמיטב המסורת הגיאורגית וסיבוב נוסף של צ׳ה צ׳ה מגיע לשולחן, פוצח טש-טש בשיר הכי מוכר שלו ״גם אני רוצה להיות גרוזיני״, ועוד לפני שאתם מספיקים לומר ״חצ׳פורי״ המקום הופך בין רגע להילולה פרועה ושמחה של אוכל, אלכוהול וריקודים עם אנשים ממוצא רוסי, גיאורגי וגם אחר, ואני מוצאת את עצמי זורקת את נעלי העקב ומתחילה לפזז עם כל דיכפין.
בדרך מופלאה, מצליחים המלצרים לנתב עם המשך האוכל שלנו בין סועדים באמצע פיזוז פרוע ואני נגררת לשולחן להמשך אכילה: ערימת חינקלי שמנמנים מלאים בבשר (52 שקלים), צי׳בורקי מעולה, פריך ומטוגן , גם הוא גדוש באותו בשר מתובל ומלא ניחוחות עשבי תיבול (28 שקלים), כופתאות גבינה רכות (46 שקלים), פוקאצ׳ה שחומה שספגה שלל של טעמים משווארמה מצויינת של פרגית וטלה עם הרבה בצל, טחינה ואגוזים (82 שקלים), מנה מצויינת ומפתיעה של קציצות עוף עטופות בפירורי לחם מלאות רכות וחמאתיות וניחוחות שפתחו בנו רעב מחדש (65 שקלים) ונקניקיות בשר בקר דשנות עם עשבי תיבול ושום (76 שקלים) שהפילו אותנו סופית. היה הרבה אוכל.
החלל של סופרה נוצץ. שנדלירים, כריות רכות ופרחוניות, בר ענקי משיש שחור, כסאות רכים ומעוצבים ובעיקר תחושה של שפע, אלגנטיות ועושר. האקוסטיקה מצויינת וזה חשוב במקום שמנגן ללא הרף מוזיקה שמחה. ככה גילינו שבימי ראשון יש הופעה של טש טש ובשאר השבוע תוכלו להנות מהופעה של רקדנים.
שמח וטעים בסופרה. אבל חשוב לא פחות, ממש כיף בסופרה. קל להגיע רק לפתיחת שולחן, והרבה אלכוהול עשיר. כמובן שלרעב רציני יש מענה הרבה יותר טוב. כך או כך, אתם חייבים לעצמכם ביקור.
סופרה – רוטשילד 11, תל אביב . 03-5356433.