אין דבר שליאון פאליק שונא יותר מאשר לעזוב את ישראל. הוא אומנם יוצא אותה כפי שהגיע אליה, במטוס הפרטי שלו, והוא אומנם מבקר כאן לפחות שש פעמים בשנה ("בעיקר בחגים"), אבל "אני שונא לעזוב" הוא אומר ומבליע פיהוק שמסגיר שאפילו מטוס פרטי לא יכול לנצח את הג'ט־לג: אתמול בפנמה, היום ברמת גן. "זה לא קשור לעסקים אלא רק ללב. אין כמו ישראל. כאן זה הבית".
במשרדי החברה שלו, DFA (דיוטי פרי אמריקס), הוא טווה את המהלכים האחרונים לכיבוש שוק האלכוהול המקומי. מיד נגיע לזירה הלוהטת הזאת ולטלטלה שפאליק מעביר אותה באמצעות חברת PANECO (פאנקו), מיזם האונליין שלו למכירת אלכוהול, אבל קודם כל אני מנסה לברר אם הוא רוצה לטלטל עוד תחומים בחיינו.
"זה יותר מוריס, אחי", הוא מקפיד לענות כמעט בכל פעם שאני שואל אותו על התרומות של משפחת פאליק לפוליטיקאים. פאליק אולי לא בורח מאחריות ("אנחנו תורמים לדברים שאנחנו מאמינים בהם"), אבל גם לא לוקח אותה עד הסוף: כשאני מתקרב לנושאים פוליטיים, הוא הופך לחסכן במילים.
682 תרומות
הכירו את משפחת פאליק: הוריו של ליאון, פימה ונילי, ממוצא רוסי־לבנוני, עזבו את ישראל הצעירה לארצות הברית, אבל נותרו ציונים גדולים, תורמים נדיבים ומי שמכהנים בלא מעט תפקידים במוסדות יהודיים פרו־ישראליים באמריקה. נילי פאליק היא יושבת ראש FIDF, ארגון "ידידי צה"ל", אותו ארגון רב עוצמה וממון שבכל שנה מטיס לארצות הברית חיילים מצטיינים וקצינים מעוטרים כדי לגרום לבני הקהילה היהודית לפתוח את לבם ואת כיסם למען החיילים.
זה לא התחום הציבורי היחיד שבו פעילה המשפחה. בשנה שעברה נודע כי הפאליקים הם התורמים הגדולים ביותר לפריימריז של בנימין נתניהו. כל אחד מהם תרם את התרומה המקסימלית המותרת לאדם יחיד (כ־45 אלף שקל) שהצטברו לכ־180 אלף השקל, שלהם נזקק נתניהו כדי לנצח יריב אימתני כדני דנון, בפריימריז שהיו מוכרעים כבר מראש.
שנה שלפני כן תרמו הפאליקים יותר משני מיליון דולר שחולקו ללא פחות מ־682 תרומות שונות: מפוליטיקאים עירוניים ועד חברי קונגרס בעבר ובהווה משתי המפלגות באמריקה כמו מיט רומני, אריק קנטור, מישל בקמן, צ'ארלס שומר ואחרים.
בכל הקשור לישראל, הרימה משפחת פאליק תרומות נאות לארגונים המזוהים עם הימין, לפעמים גם עם הימין הקיצוני. "ידידי הליכוד בארצות הברית" זכו לתרומה נדיבה, אבל כך גם "מנהיגות יהודית בליכוד" (של משה פייגלין. עניין קצת מוזר: פייגלין הרי התמודד מול נתניהו בפריימריז לפני דנון), ישיבות בקריית ארבע ואפילו ישיבת "עטרת כוהנים".
"אנחנו תורמים לכל מי שאוהב את ישראל ופועל למענה", מסביר פאליק. אבל אם הכותרת היא "ישראל", אני שואל, מדוע מתרכזות התרומות רק בצד אחד של המפה הפוליטית. ליאון מתקומם: "אנחנו תורמים לשני הצדדים: גם לרפובליקנים וגם לדמוקרטים, העיקר שיהיו בעד ישראל".
כתורם הרשמי הכי גדול לפריימריז של נתניהו, הפכת לחבר של בני הזוג?
"תומך, אבל לא ממש חבר. הפעם האחרונה שבה ראיתי אותם הייתה בשבעה של אבי, לפני חמש שנים בערך. אני אוהב את מה שהוא עושה, אבל אנחנו לא נפגשים".
למרות קשריו הטובים עם מפלגת השלטון, פאליק לא כאן בשביל פוליטיקה אלא בשביל עסקים. כאמור, בחצי השנה האחרונה הוא מטלטל את עולם האלכוהול בישראל טלטלה עזה, שמאיימת להוציא את מתחריו, יבואני האלכוהול הוותיקים, מהמשחק.
זה מהדיוטי פרי
כדי לעשות מעט סדר למי שלא מצוי בתחום, הנה הסבר מקוצר: בישראל פועלים כמה יבואנים רשמיים של אלכוהול שמקושרים לתאגידים בינלאומיים (יותר מ־90% משוק האלכוהול העולמי נשלט בידי כמה תאגידי ענק). במשך שנים ארוכות, לפני הרפורמה במס על האלכוהול, שלטו היבואנים הרשמיים בכמויות ובמחירים והתחרו בעיקר זה נגד זה על נתח השוק למותגים שבבעלותם. הרפורמה במיסוי החלישה את כוחם: כל עוד חושב המס כמכפלת מחיר הקנייה של המשקה בחו"ל, היה ליבואן הרשמי יתרון ברור בדמות מחירי קנייה נמוכים ביותר אצל היצרן בארץ המוצא, עניין שהשפיע השפעה מכרעת גם על אחוז המס, ובפועל יותר מכך - על המחיר הסופי.
המיסוי החדש, שלפיו מוטל מס רק על פי אחוז האלכוהול במשקה, הכניס למשחק שחקנים נוספים מתחום היבוא המקביל, והיבואנים הוותיקים נקלעו לבעיה: יבואן של וודקה מסוג מסוים, למשל, לא צריך להתחרות עתה רק ביבואן של מותג וודקה אחר, אלא גם ביבוא מקביל של המותג "שלו".
אלא שגם את המצב הבעייתי הזה מוכנים היום היבואנים הוותיקים לקנות בשתי ידיים, כי שום דבר לא הכין אותם לכניסה של PANECO לישראל. אם תרצו, היא עבורם שילוב קטלני בין קופיקס ל"ישראל היום": מצד אחד, היא שוברת את השוק במחירים שהמילה "תחרותיים" תהיה קטנה עליהם. מצד שני, פאליק לא מסתיר את העובדה שאם הוא צריך להפסיד קצת כדי להשתלט על השוק - אין לו עם זה בעיה גדולה.
צריך להבין: מבחינת רוב יצרני האלכוהול בעולם, השוק של משפחת פאליק גדול יותר מכל מדינת ישראל. שלושת האחים לבית פאליק: סיימון, ליאון וג'רום רכשו בשנת 2001 את DFA, שלה יותר ממאה חנויות דיוטי פרי בארצות הברית ומחוצה לה (חנות אחת שלהם היא בשדה התעופה עובדה שבדרום. יש מי שחיברו כבר בין קשריה הטובים של המשפחה עם גורמי שלטון בישראל לבין הכוונה להרחיב את השדה, אבל צריך לזכור שמבחינת משפחת פאליק מדובר בזוטות) במחיר מציאה של 121 מיליון דולר. הימים היו אז ימי שפל בתעופה העולמית, קצת אחרי פיגועי הטרור של 11 בספטמבר, אבל האחים לא נרתעו, ובתוך זמן קצר הוסיפו להקים חנויות. כיום יש להם, נוסף על חנויות בנמלי תעופה כמו JFK, מיאמי, דאלאס, וושינגטון ועוד, גם חנויות במדינות מרכז ודרום אמריקה, סין ו"אנחנו מתכננים עוד הפתעות" אומר פאליק בחיוך.
היית אומר שהיום הרשת שווה מיליארדים?
"אני לא יודע, אני לא מוכר", משיב פאליק, אבל סביר להניח שזו לא הפעם הראשונה שהוא שומע מספרים כאלה. "עשינו הרבה כסף מאז שקנינו את הרשת, אבל יש גם שנים קשות יותר. הנה, למשל השנה האחרונה הייתה קשה, אני לא מתבייש להגיד את זה".
נוסף לכך מחזיקה המשפחה גם בזכויות ההפצה של מותג הקוסמטיקה הגדול "פרי אליס" ובבית האופנה כריסטיאן לקרואה. בשנה שעברה היא רכשה גם אתר מכירות אופנה.
לא לישון בלילה
חברת פאנקו בישראל (שבינתיים התרחבה גם לפנמה, למקסיקו ומתכננת להגיע ליעדים נוספים) היא אחד העסקים הקטנים ביותר שלה. למרות זאת, פאליק תולה בה תקוות רבות. "הבחירה בישראל לא הייתה מתוך ציונות אלא מתוך ראייה עסקית", הוא אומר. "זו מדינה שבה הצרכנים לא מפחדים ממכירות אונליין, לא חוששים לתת את פרטי כרטיס האשראי שלהם. זאת מדינה עם שוק דיוטי פרי גדול ואלכוהול הוא מוצר נהדר לאונליין. זה לא בגד שצריך למדוד. באלכוהול, כל אחד יודע בדיוק מה הוא אוהב לשתות, אבל אנשים לא אוהבים לקנות בכמויות. לכן אם אני מספק מחיר נמוך ושירות משלוחים עד הבית, אפילו בשביל בקבוק אחד, הוא יגיע אלי לקנייה חוזרת - וזה מה שחשוב".
יכול להיות שמדובר במעין פיילוט. ברגע שתגיע כמעט לכל צרכן בישראל, תתחיל למכור גם מוצרים נוספים?
"כרגע אין לנו כוונה כזאת, אבל אני לעולם לא אומר 'לעולם לא'".
למה בחרת דווקא בישראל כיעד לפתח בו את עסקי האונליין שלך?
"שיהיה ברור: אני לא עושה את זה כצדקה, אבל אם אפשר לעשות כאן גם קצת טוב, אז למה לא? יש לי שני בנים ששירתו בצנחנים ובת שלומדת כאן. אנשים אולי לא מבינים את זה, אבל הכי טוב כאן".
שני בנים בצנחנים זה לא ממש מקובל בקרב יהודים עשירים בארצות הברית. בטח לא ישנתם בלילות.
"לא ישנו, אבל היינו מאוד גאים. אני חושב שהצבא נתן להם יותר ממה שהם נתנו לצבא - ואני אומר את זה אף על פי ששניהם היו חיילים טובים מאוד".
אתה מבין למה יבואני האלכוהול האחרים לא אוהבים אותך? עשית ניסיון לעבוד איתם?
"לא עשיתי ואין לי בעיה לעבוד עם כל גורם רציני. אבל שמעתי שהם לא כל כך אוהבים אותי".
אולי משום שאתה מהווה איום גדול על העסקים שלהם.
"לא באתי לעשות להם נזק. זו לא אשמתי שהם לא השקיעו בפיתוח או במתן שירות טוב יותר".
אבל מה יהיה אם תנצח את כולם ותישאר גורם יחיד בענף? האם גם אז המחירים יישארו נמוכים כל כך?
"צריך לתת קצת קרדיט לצרכן. הצרכן של היום לא טיפש, ויש לו אינפורמציה. אני גם לא חושב שנמוטט את הענף. מה, זה שיש אמזון מוטט את וול־מארט? אף חנות עוד לא נסגרה בגללנו. פעם לא היה דיוטי פרי עבור רוב הישראלים, אז מה קרה כשהדיוטי פרי נכנס? החנויות הרגילות התמוטטו? היום יש אייפון, אז זה אומר שאין עוד מותגים אחרים חוץ מאפל? לא ביקשתי ולא לקחתי כלום מאף אחד. בינתיים רק הגדלתי את השוק. בסך הכל לקחתי את המותגים שהצרכן כבר מכיר, הוזלתי אותם והבאתי לו עד הבית".
אז פאנקו היא האייפון של עולם האלכוהול?
"בניגוד לאפל אני לא גאון, לא המצאתי שום דבר, כך שאנחנו לא אייפון. צריך להבין גם שפאנקו היא העסק הכי קטן שלנו. המכירות בה הן אולי אחוז מהמכירות בחנויות. יחד עם זה, בהחלט מדובר בעסק מעניין, בעיקר כי הוא אונליין".
הענבים הכי טובים
מעבר לפאנקו ולעסקי אונליין שבהם הוא מעורב או מתעניין, פאליק רכש גם חלק גדול מיקב "פסגות" של יעקב ברג. היקב שליד רמאללה הפך מוקד עלייה לרגל של אורחיו הנכבדים.
בישראל, כאמור, אתה תומך בארגונים שקשורים לימין. הנה, אפילו היקב שרכשת נמצא מעבר לקו הירוק.
"קניתי את פסגות רק בגלל הטעם של היין", הוא מבהיר. "אני חושב שיש לנו את הענבים הכי טובים בישראל. אני אוהב את המדינה, אבל השקעתי רק בגלל היין. יחד עם זאת, העובדה שהיקב נמצא היכן שהוא נמצא משמחת אותי, וכן, הבאתי לשם לא מעט אנשים כדי שיראו כמה חשוב כל קילומטר עבור הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
אתה יודע שהסיפור שלך מזכיר קצת את זה של שלדון אדלסון?
החיוך מתפשט על פניו של פאליק רק למשמע השם: "ממני תשמע עליו רק דברים טובים. אני חושב שאין שני לו, הוא אולי היהודי הכי יקר שיש. הלוואי שהיו עוד כמותו, וזה לא משום שיש לו כסף אלא בגלל מה שהוא עושה איתו".
ואתם עושים אותו הדבר?
"אנחנו תורמים לכל מי שיש לו קשר לישראל. חשוב שיכירו את הצד שלנו. דמוקרטים או רפובליקנים, זה לא משנה, העיקר שלפני שמצביעים בקונגרס הם יכירו את ישראל".