למרות שמה, מסעדת "קופינאס" במושב צור משה שבשרון אינה מתחרה של "קופיקס". הביסטרו רחב הידיים קרוי על שם משה קופינאס, מייסד התנועה הציונית ביוון, שגם היה ממקימי המושב שאליו הגענו. בלי להתכוון, המארחת הושיבה אותנו בדיוק מתחת לתמונה שלו. פניו חמורי סבר, וסביבו תלויות תמונות נוספות של אישים רמי דרג, שבנו את המדינה. תכלס, הכי אווירת יום העצמאות.
הביסטרו החל כמאפייה, שהפכה עם הזמן למסעדה יוונית, שהפכה למסעדה המגישה פסטות ופיצות איטלקיות לצד שניצל, סלטים ומנות סמי־מתוחכמות, כמו טרטר סלמון ואבוקדו עם קרם מנגו. אנחנו דווקא בעד שינויים המתרחשים בשל הזמן החולף או מתגובות הקהל. ואם העם רוצה איטלקי – למה להתווכח.
פתחנו בפיצה גירוס (66 שקלים), שהיא ספק פיצה ספק פיתה ערבית. הבצק הוא בצק פיצה לכל דבר, ואילו התוספות מזכירות יותר סינייה. מלבד רוטב עגבניות מסורתי מצאנו שם גם נתחי פרגית, בקר טחון, בצל, טחינה, יוגורט, זיתים וצ'ילי. התוצאה היא שילוב חביב למי שמאס בפיצות סטנדרטיות. טעימה ומאתגרת, לחובבי המטבח הערבי.
טרטר סלמון (47 שקלים) הוא, לצערנו, קצת פחות יצירתי ונועז מההבטחה הכתובה שבתפריט. קרם המנגו התברר כקישוט צדדי על הצלחת, שנעשה באופן רשלני וללא יד אמן, והסלמון עם האבוקדו היה אנמי בטעמו, ללא תיבול וללא לימון. ברגעים כאלה כואב לנו על הסלמון, שמת כנראה לשווא.
הופתענו לקבל לשולחן סלט עדשים על חשבון הבית (לכם זה היה עולה 49 שקלים), והופתענו עוד יותר מטעמו. עדשים הן לא קטניות פוטוגניות, וגם העלים הקצוצים שעורבבו בהן לא הפכו את הסלט למר יוניברס, אבל ביס אחד הפך את המנה למוצלחת ביותר בכל הארוחה. נימוחות העדשים, עם חמצמצות העלים ומתיקות החמוציות, הפכו את המנה הבריאה והחלבונית הזאת ללא פחות ממצוינת, חובה בכל ארוחה. בחירה מוצלחת של הצוות להגיש אותה כמנה על חשבונם – הגם שהיינו משלמים עליה בשמחה.
פילה פרנצ'סקה (87 שקלים) הוא, בסופו של דבר, קוביות פילה בקר עשויות על הגריל. היינו מודאגים כשלא שאלו אותנו על מידת העשייה של הבשר. מניסיוננו אנחנו מקבלים אותן עשויות מדי או עשויות פחות מדי. חששנו התבדה כשהגיעה מנה, שהתבררה גם כיפהפייה וגם כטעימה, והבשר בה היה עשוי במדויק, עסיסי ולעיס, עם צ'ימיצ'ורי חביב בצדו. עוד מנה מצוינת שממנה נהנינו.
פילה הדניס נגמר, ובמקומו הוגש פילה בורי (102 שקלים) עם קינואה. זו, לצערנו, המנה המאכזבת של הערב. הדג היה עשוי מדי, על סף המושחם מדי, והטעמים האנמיים שליוו גם את הקינואה מתחתיו לא הוסיפו כבוד. עוד דג שמותו לשווא, וזו עוד המנה היקרה ביותר בתפריט.
בשורה התחתונה, "קופינאס" היא מסעדה מתוקה וידידותית, שמתאימה לכל אחד. יש בה מנות למתוחכמים, מנות פשוטות, מנות מסורתיות וגם הילדים ימצאו אותה אטרקטיבית. צריך רק להכיר את המנות בה קצת יותר, כדי לדעת מה כדאי להזמין וממה כדאי, לפחות נכון לעכשיו, להתרחק.
“קופינאס”, רח’ השיבולים 3, צור משה, 09-7722672
אכזבה מרה
לבית הקפה "אדרבא" בתל אביב כנראה לא נחזור: בין אם בגלל איכות חומרי הגלם והכמות העלובה שלהם, ובין אם בגלל המחירים המופרזים
גווענו מרעב והחלטנו ללכת לאכול סלט ב"ארומה". כן, גם לנו יש נפילות, וגם אנחנו עצלנים לפעמים. להפתעתנו, הסניף בבן יהודה נסגר בשעה מוקדמת, ולקח את הסלוגן "עיר ללא הפסקה" איתו למיטה. בלית ברירה צעדנו לבית הקפה "אדרבא", בואכה בוגרשוב, והזמנו מהתפריט שני סלטים וקינוחון הביתה. המחירים הגבוהים לא הטרידו אותנו, מפני שכשרעבים לא רואים בעיניים ולא מרגישים עד כמה מהר האשראי נשלף מהארנק.
כשהגענו הביתה ופתחנו את הכבודה, הבנו כמה נפלנו: סלט הקיסר עם הסלמון, שבתפריט נכתב לידו באותיות מודגשות "מומלץ ביותר!", אכזב ביותר. סלט קיסר המקורי כולל חסה ערבית, קרוטונים עם שום, מיץ לימון, שמן זית, גבינת פרמזן, ביצה טרייה או שלוקה קלות, פלפל שחור ורוטב ווסטרשייר. מכל המרכיבים הנ"ל זיהינו – לא להאמין – אפס. החסה לא ערבית, ועליה קמלים ומשחירים בחלקם. לצדה היו עגבניות שרי עייפות וקילוחי גזר דקיקים, ובצד, בקופסה נפרדת, שני נתחים וחצי (כן, זו לא טעות), בינוניים בגודלם, של סלמון עשוי ברוטב טריאקי. נעלבנו ממש מהעליבות. גם מהאיכות, גם מחומרי הגלם וגם מהכמות, וכן, גם מהמחיר המופרז – 66 שקלים.
סלט הקינואה (45 שקלים) היה המשך טבעי לאכזבה: כמות מועטה של קינואה, הפזורה מעל (ולא משמשת בסיס) לעלים ירוקים , עם מעט בטטה, וכן חמוציות ואגוזי מלך. המרכיב השולט בסלט הזה הוא העלים.
הקינוחים היו עוגיות המוגשות בצנצנות במחיר שערורייתי – ארבעה שקלים לעוגייה קטנטנה. לא מקרון ולא פטיפור – סתם עוגייה קשה עם מעט דגנים. לכאן, כנראה, לא נחזור.
"אדרבא", בן יהודה 46, תל אביב, 053-9426814