צעד נועז: מה חשבנו על "הפלאפל העולמי" של השף שגב משה?

אין מחילה: איזה פיצוי תקבלו אם תמצאו חרק במנה? ובכן, תכף תשמעו מה מציעים ב"ארבורגר בר" בצומת הגומא, אי שם ליד קריית שמונה. הגענו לנופש בצפון ונכנסנו למקום שנראה חביב למדי מבחוץ ומבפנים, ידידותי לילדים ומגיש מנות שהן קצת מעבר לפופיק למבוגרים. אז הזמנו כל מיני מנות, חלקן טובות, חלקן בינוניות. הילדה הזמינה מנת ילדים, פסטה עם שמנת, במחיר שערורייתי (59 שקלים, כולל מיץ). למלצרית הודגש, חזור והדגש, שהפסטה חייבת להיות נקייה, בלי שום עשבי תיבול ושום פלפל שחור, אחרת המנה תוחזר. 

יאדה יאדה יאדה, הילדה קיבלה מנה עם מעט פלפל שחור. כהרגלנו, לא עשינו דרמות: הורדנו לאט־לאט את הפלפל מהפסטה בעזרת מזלג, ונתנו לה לאכול. "אבא, יש פה חרק!" צווחה לאחר דקה. "זה לא חרק, מאמי, זה פלפל שחור, הנה, אוריד לך אותו". והנה, משהתקרבו עינינו - אויה – אכן חרק, ספק ברחש ספק יתוש. קראנו למלצרית. לא שמענו התנצלות, רק "אביא לכם מנה חדשה".

המנה החדשה הגיעה ללא חרקים, אבל עדיין עם פלפל שחור. הילדה סירבה לאכול. ביקשנו חשבון. עייפנו מתלאות היום והשעה, הילדה כבר הייתה עצבנית, ובאמת, מקום עם חרקים ובלי התנצלויות זה לא בשבילנו. החשבון הוגש במלואו, עם מחיר מלא של המנה שלא נאכלה. צ'ופר? הנחה? קינוח לפיצוי? שאלנו את המלצרית, וזכינו למענה שראוי להילמד בבתי ספר למסעדנות: "מה, זה דבר שקורה, לא צריך לעשות דרמה. הבאתי לכם מנה חדשה".

בלענו את הרוק. ההתלבטות בין לתת אגרוף לשולחן ובין להישאר מנומסים הייתה קשה. ההחלטה הסופית הייתה פשוט לעוף משם. אבל הילדה לא ויתרה: "היה שם גם פלפל שחור, לא אכלתי כלום". זה, בסופו של יום, שכנע את המלצרית לזכות אותנו על המנה. חרק – לא; פלפל שחור – כן. 

רשת פלאפל בריבוע החליטה לקחת את קודש הקודשים של מאכלי הרחוב הישראליים ויצרה אינטרפרטציה חדשה למנה האהובה והמוכרת, שלא השתנתה כבר עשרות שנים. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם השף אביב משה, שיצר ארבע מנות חדשות בהשראת מטבחים מסביב לעולם: פלאפל תאילנדי, איטלקי, אמריקאי ויווני. ארבע המנות החדשות יוצעו למכירה בסניפי הרשת, ב־26 שקלים למנה. 

כל מנה זכתה לשלל תוספות, בהתאם לקונספט. למשל, הפלאפל האמריקאי נכנס אל פיתה עם פלפל חלפיניו, שבתוכה שוכנים ברביקיו, חרדל, חסה, בצל סגול, מלפפון כבוש וגם – הפתעה, הפתעה – טבעות בצל. אל הפלאפל האיטלקי צוותו בייבי מוצרלה, פסטו, צנוברים, בזיליקום וארטישוק צעיר ואילו הפלאפל בסגנון היווני הועמס בעלי גפן, רוטב צזיקי עיזים, סלט חצילים עם פלפל קלוי, וכל זאת בתוך פיתה עם זעתר ושומשום. 

טעמנו את הפלאפל התאילנדי, מנה המורכבת מפיתה עם גראם מסאלה, סלט פלפלים עם ג'ינג'ר, בוטנים, גפרורי שקדים סויה וסילאן, טופו מוקפץ, ויניגרט קארי ירוק, כוסברה וריחן. וכמובן, כדורי פלאפל. אין ספק שמדובר במנה לא שגרתית בעלת טעם ייחודי, שמתובלנת כהלכה. הירקות היו טריים, השקדים הוסיפו פריכות חביבה, סלט הפלפלים היה נהדר והרוטב הפיקנטי היה טעים וחריף במידה הנכונה. ולמרות זאת, בין ביס לביס הורגש לעתים שמדובר באוסף גדול מדי של טעמים, שלא ממש מתחברים לכדי יצירה שלמה והרמונית. האם הציבור הישראלי מוכן לשינוי כל כך גדול במנה הלאומית? ימים יגידו.

A Taste of Toscana, שייערך עד ה־18 בחודש, שבמהלכו יוגשו ברחבי הארץ מנות טוסקניות אותנטיות עם מים של חברת "אקווה פנה". טעמנו פסטה ברוטב עגבניות שרי קר ב"קפה איטליה" התל־אביבי והתענגנו. במנת הפסטה מסוג לינגוויני מצאנו רוטב קליל ומענג במיוחד, על בסיס רוטב שרי תמר, בזיליקום, פטרוזיליה וארגולה, שום, צ'ילי יבש גרוס ופרמזן. פסטה קלילה, לא מתיימרת, בהחלט מתאימה לימי הקיץ הלוהטים. שתו עוד מים.