אני בת 45, עובדת כסייעת בגן עירייה. במקביל לעבודתי אני מנסה כבר מספר שנים לפתח את הצד הרוחני שלי, ואני פותחת לקרובים בקלפי טארוט. הייתי ממש מרוצה ושלמה עם העבודה שלי עד שבקיץ האחרון עברתי תאונת דרכים. בעקבות התאונה נאלצתי להישאר בבית ארבעה חודשים, והחופשה הכפויה גרמה לי להבין שאני כבר לא רוצה להמשיך לעבוד כסייעת בגן ילדים. אני בדילמה, אני רוצה לעזוב את מקום העבודה שלי אבל אני חייבת להתפרנס ואין לי כישורים אחרים מלבד הכשרתי כסייעת. מה עליי לעשות?

“אדם שמתפתח מרגיש כל העת שהרצון שלו משתנה לצורך והצורך משתנה לרצון. הפילוסופיה של הראייה האחרת אומרת שאנשים שהם ‘עושים’ הם בדרך כלל עושים כי צריך ואנשים ש’חושבים’ עושים דברים כי הם רוצים".

"כשאת בחרת לעבוד כסייעת בגן ילדים זה לא היה באמת משהו שאת רצית, זה היה משהו שהכרת. את אף פעם לא חיפשת את עצמך ובדקת עוד אפשרויות, וכשאנחנו נמצאים ב’צריך’ יותר מדי זמן אנחנו בצרה צרורה כי המנה מסתיימת ואז אנחנו מתחילים להרגיש שזה לא מה שאנחנו צריכים יותר. האדם בנוי משכל, רגש וחזון, אם הוא לא יפתח את הרגש מאחורי השכל הוא לא יוכל לפתח בשום אופן שום צד של חזון".

"את צריכה כבר השנה להכין אפשרות לרדת לחצי משרה בגן ולהתחיל לבדוק מה את רוצה. את עובדת מתוך ‘צריך’ ואת לא מחפשת אפשרויות. הטארוט וכל העזרים הרוחניים שסיפרת עליהם עוזרים לך להגיע אל עצמך אבל בן אדם שעושה מתוך מחשבה לא זקוק לעזרים האלה, הוא פשוט יודע. חשוב מאוד שתעוררי אצלך את הרצון ואת התשוקה. כך אנשים מצליחים, מתוך המקום הזה".
אני מנסה לפענח את מערכת היחסים שלי ושל אחותי הגדולה ואני לא מצליחה. אני מרגישה שהקשר שלנו משפיע עלי מאוד ומוציא ממני חלקים שאני לא מכירה. כשאני חולקת עם אחותי את התחושות שלי לגבי חוויות הילדות שלנו התגובה שלה היא אחרת לגמרי. הדבר גורם לי לפקפק בילדה שהייתי ומקשה עלי להבין מי אני היום. שמתי לב שמערכות היחסים של אמי ואחיותיה דומות לקשר שלי ושל אחותי ואני חוששת להעביר את זה הלאה לבנותי. מה עלי לעשות?

“יכול להיות שהיום אין בך שום חלק מהילדה שהיית, מעצם היותך מתחברת עם אנשים שונים מאקולוגיות שונות ממה שהיית פעם. ייתכן שהרצון שלך לדעת את משמעות היחסים הוא מתוך הרצון לבחון מהיכן הגעת כי את לא רוצה להגיע לשם שוב".

"היכולת שלך לתקן את היחסים עם העבר מתחילה להתרחק בעצם את במקום כזה שבו כל מה שהוטמע מהעבר צריך כבר להתנקות על ידי בחירה שונה של אנשים. לפי הדברים שאת מתארת, יש במשפחתך פציעה דורית. את כבר לא יכולה לתקן את היחסים עם אחותך כיוון שאתן גרות בבתים שונים ויכול להיות שאתן חיות במנטליות שונה".

"אומנם יש דברים שלא ניתנים לשינוי אבל אנחנו תמיד יכולים לאמץ דברים אחרים מתוך הבנה. נראה שאת צריכה לקחת המון אחריות על החיים שלך, על כל דבר ולהתעמק לגביו. סביר להניח שאף אחד לא לקח שום אחריות על היחסים. לקחת אחריות זאת אחריות מאוד גבוהה וזה גורם הרבה פעמים להזניח דברים אחרים. זה דורש הרבה מאוד אוויר לנשימה וסבלנות עד שמסתיימת המנה".
אני נשואה עם שתי בנות, בתי הבכורה מאוד דומה לבעלי והקטנה מזכירה לי את עצמי. לדעתי הזוגיות שלי ושל בעלי לא בריאה בשבילי ולצערי לא ראיתי את זה קודם. כיצד עלי לפעול?
“זוגות עם ילדים שמתגרשים לא באמת יכולים להתגרש כי יש להם ילדים משותפים וחלק מהדי.אן.איי של בן/ת הזוג מועבר לילדים המשותפים".

"אמרת שבתך מאוד דומה לאביה, וככל הנראה היא הנגזרת שלו. ברגע שאת תתגרשי מאבי בתך, כשהיא תגדל יהיה לך קשה לחנך אותה".

"אנחנו עוסקים בעולם מאחורי עולם, את רואה את בעלך בדומה לאופן שראית את אמך כשהיית ילדה, ומעבר לעובדה שבתך דומה לאביה גם בה יש חלקים מסוימים שדומים לאמא שלך. את קיבלת בת ובן זוג מאותו סוג, שתוכלי לעמוד מולם ולהתחזק, כי לא יכולת לעמוד מול אמא שלך".

"דרך בעלך ובתך את עושה תיקון של היחסים עם אמא שלך שהיו מאוד קשים. הפעם את עושה את זה כאדם בוגר, גם בהיפוך (את האמא של אמא שלך בעצם העובדה שבתך דומה לה מאוד) וגם מעצם העובדה שאת עומדת מול אדם בוגר (בן הזוג שלך) כבוגרת".

ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב-20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"