לאחרונה התגלה שלנכדתי בת ה־3 יש בעיה בקרישת הדם, ואנחנו מאוד מוטרדים ומודאגים. לאביה היה קרוב משפחה שסבל מבעיות דומות, האם יכול להיות לכך קשר?
 
״קרישת דם הוא שרשרת של פעולות שקורות זו אחר זו, וכל אחת היא תגובה של קודמתה, כל חוליה בשרשרת נקראת פקטור. יש הרבה ילדים שסובלים ממחסור של פקטורי קרישה. היום זו בעיה שאפשר להתגבר עליה ברוב המקרים. לפעמים מקורה של התופעה היא בגורמים גנטיים, וסביר להניח שזאת הסיבה לתופעה גם במקרה של נכדתך. בכל מקרה, עליכם לקחת את הילדה לבדיקה אצל המטר לוג של ילדים. הוא יערוך לה בדיקות מיוחדות ויבדוק אילו פקטורי קרישה פועלים ואילו אולי לא, וייתן לה את הטיפול הנכון. אתם לא צריכים להיכנס לפאניקה, היום ניתן לטפל בבעיות מסוג זה. הדבר החשוב הוא שתיגשו איתה לבדיקות המתאימות ותהיו במעקב. נכדתך עברה במהלך חייה בדיקות דם שגרתיות ולא היה לה דימום מוגבר או בעיה מיוחדת אחרי לקיחת הדם, לפינו סביר להניח שההפרעה היא לא גדולה. בכל אופן, גם במקרה של בעיה ודימום מוגבר יש פתרון ודרכי טיפול״.
בתי בת ה־49 סובלת מהתקפים אשר במהלכם היא מתנפחת בפנים, בפה או בשפתיים. היא הייתה אצל אלרגולוג והוא אבחן שהיא סובלת מאנגיואדמה. איך מטפלים בתופעה והאם יש לה טיפול אלטרנטיבי?

״אנגיואדמה זהו מצב אלרגי אוטואימוני שבו מדי פעם, בלי סיבה ברורה, יש התנפחויות במקומות שונים בפנים או בגוף. כשזה קורה, המקום נעשה אדום, בולט ולעתים הוא גם נעשה חם ומתנפח לממדים ענקיים. מידת המסוכנות של התופעה תלויה במקום הנפיחות, אם למשל הלשון או הגרון מתנפחים, זה עלול להיות מסוכן, שכן דרכי הנשימה יכולות להיחסם. אנגיואדמה היא סוג של תופעה אלרגית מקומית שבחלק מהמקרים נובעת גם מגורמים משפחתיים תורשתיים ובחלק האחר מרגישות לתרופות שונות. במצבים קלים של התופעה הטיפול הוא באמצעות תרופות אנטי אלרגיות, ובמקרים קשים יותר נהוג ליטול קורטיזון. אם ברוב המקרים בתו סובלת מנפיחויות בשפתיים, בפנים או באוזן, היא צריכה ללכת למרפאה (ישנן מרפאות ייעודיות לאנגיואדמה ברוב בתי החולים הגדולים). שם ייתנו לה מזרק אוטומטי, ובנוסף כדורים של קורטיזון".

"אם היא תרגיש שאחד מהאזורים הללו מתחיל להתנפח, היא תוכל להזריק לעצמה את הזריקה ברגל ו/או ליטול כדורי קורטיזון. למיטב ידיעתי, אין טיפול אלטרנטיבי לאנגיואדמה, הפתרון האלטרנטיבי היחיד הוא לנסות לבדוק למה בתו רגישה (ואני מניח שאלרגולוג עשה לה טסטים לאלרגיה), ולשלול נטילת תרופות סמוך לפריצת התקף. יש הרבה מצבים אלרגיים שלא ניתן לאתר את מקורם, בבדיקות אלרגיה בודקים חומרים שידועים כגורמים לאלרגיה, אך לא ניתן לכלול בבדיקה את כל החומרים המקיפים אותנו. אלרגיה יכולה להופיע בצורות שונות - מאלרגיה למגע, דרך אלרגיה בדרכי הנשימה, התקפים של אסטמה ובמקרים נדירים גם מצבים של אנגיואדמה (כשלא מדובר באנ-גיואדמה התורשתית). כאמור, חשוב שבתך תפנה למרפאה המתמחה בנושא ותעבור את הבדיקות המתאימות״.
אני בת 41, גובהי הוא 1.59 ואני שוקלת 53 קילו. יש לי ירידה דרסטית במשקל, ותוך חודשיים ירדתי 12 קילו. בנוסף אני סובלת מאובדן של מסת שריר ונשירת שיער. לפני כשנתיים עברתי אירוע מוחי ולפני חמש שנים עברתי זעזוע מוח (הרקע לא ברור). בבדיקות דם התגלה שיש לי PTH שמפריש סידן לשתן. עשו לי גסטרו וקולונוסקופיה, והכל תקין, וכמו כן בלוטת המגן תקינה. מכל הלחץ איבדתי את התיאבון. איזה בירור עלי לעשות?
״ירידה קיצונית של 12 קילוגרם במשך חודשיים היא לא נורמלית ולא בריאה. לפני הכל אני מציע שתפני לדיאטנית. אם התיאבון שלך ירד, את אוכלת פחות וצורכת פחות ויטמינים ומינרלים, אז ודאי שתרדי במשקל ותסבלי מהתופעות הנ״ל. כדאי שתזונאית תאזן אותך מבחינת חלבונים, שומנים וקלוריות, ותבדוק שאת עולה במשקל, כי אם את אוכלת מסודר ולמרות זאת את לא משמינה, זה צריך להדליק נורה אדומה. אם הורמון ה-PTH בגופך הוא גבוה, יש להיות במעקב (אבל זה לא הגורם לירידה הקיצונית במשקל)".

"התופעות שתיארת מחייבות בירור מטבולי, עלייך לעשות בדיקת צואה ולבדוק אם את לא סובלת מבעיה בספיגה. ספיגת מזון לקויה מתבטאת לרוב בשלשולים וגזים ותמיד מלווה בירידה במשקל. אני ממליץ שתפני לרופא שעוסק במטבוליזם. בדרך כלל רופאים שעוסקים בחילוף חומרים הם אנדוקרינולוגים ורופאים פנימיים, והם יכולים לעשות לך בירור של ירידה במשקל. הם יעבירו אותך בדיקה פיזיקלית, אשר במהלכה יבדקו לך את הצוואר, את בתי השחי ואת המפשעות כדי לראות שאין שם בלוטות. כמו כן חשוב שתערכי צילום של בית חזה ובדיקות כמו שקיעת דם, ספירת דם וכדומה, כדי לראות שאת לא סובלת ממחלה אוטואימונית או ממחלה המטולוגית שיכולה לגרום לך לירידה במשקל. בסך הכל אם רוב הבדיקות השגרתיות תקינות, כביכול לא נראה שיש בעיה חריגה, אבל כאמור חשוב שתלכי להיבדק״. 
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
 
ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי, מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה".