מה לעשות כאשר רופא המשפחה והרופא המומחה טוענים אחרת?

"הנצת שד בגיל צעיר כשל בתך מעידה על התבגרות מינית מוקדמת, כלומר בתך מתחילה את גיל ההתבגרות שלה, וזה אומר בין היתר שיש לה עלייה ברמת האסטרוגן (הורמון המין הנשי). כשילדות מתחילות להתבגר מינית בגיל צעיר, יש לכך השלכות כמו למשל התחלת ההאצה בגדילה וסיום מוקדם שלה. אלו מביאים בסופו של תהליך הגדילה לגובה נמוך יחסית לפוטנציאל הגנטי שלה.

כדי שילדות יגבהו ויתפתחו כמה שניתן לפני שהן נכנסות לסוף גיל ההתבגרות, אנחנו מעדיפים לדחות אם אפשר את הופעת המחזור, את הופעת הנצת השדיים ואת סימני המין המשניים והראשונים לפחות בשנה-שנתיים. ההורמונים שבתך אמורה לקבל אלו למעשה הורמונים שמעכבים את ההורמונים האסטרוגנים שלה. לפי מיטב ידיעתי הסיכון בטיפול מסוג זה שואף לאפס. ידו של הרופא שרשם לבתך את הטיפול בהורמונים היא לא קלה על ההדק כפי שאת חוששת.

במקרה הזה אין צורך לערוך בדיקות דם כדי לדעת שרמת האסטרוגן עלתה, הנצת השדיים היא סימן מספק. סימני מין משניים כמו הנצת שדיים, שיער באזור הערווה ובבתי השחי ועוד מעידים על קיומם של הורמונים נשיים או גבריים ועל תחילת ההתבגרות המינית. תהיי רגועה ותאפשרי לבתך לצרוך את ההורמונים שהרופא רשם לה, ותוודאי שהיא תישאר במעקב במחלקה לאנדוקרינולוגיה של ילדים".

למה חשוב לקחת אספירין עם כוס מים מלאה?

"כאשר אנחנו נדרשים לבלוע כדור, אנחנו לא רוצים שהוא ייתקע לנו בוושט. אספירין הוא כדור שמגרה את הקיבה ואת הוושט מכיוון שהוא מכיל סליציליק אסיד, חומר שהוא חומצי, ורירית הוושט (בניגוד לרירית הקיבה) לא מתאימה לתוכן חומצי. מסיבה זו אנחנו רוצים שהכדור ירד בקלות, ושהמים ישטפו אותו למטה. מי שלא מצליח לשתות כוס מלאה, יכול לשתות מים בכמויות קטנות או לאכול חתיכת לחם מיד לאחר בליעת הכדור, ולאחר מכן לשתות שוב מעט מים. במקרה כזה, הלחם שיורד בקיבה דוחף את האספירין למטה".

אני בת 62. כבר שש שנים אני במעקב ועוברת בדיקת אולטרסאונד בכבד כל שנה. באולטרסאונד האחרון שעשיתי (לפני כשנה) הרופאה אמרה לי שיש לי ציסטה בכבד בגודל של 2.3 ס״מ. מה המשמעות של הדברים? והאם אני בסיכון?

"לחלק גדול מהאנשים יש ציסטות בכבד ובכליות, וככל שאנחנו עולים בגיל, השכיחות של הציסטות עולה וגדלה. לכן בסך הכל אלו לא ממצאים מדאיגים. עלייך להקפיד לעקוב אחרי הציסטה ולהמשיך לעבור בדיקות אולטרסאונד פעם בשנה, בדיוק כמו שעושה לך בצדק הרופאה המטפלת. כמו כן תמשיכי להיות תחת השגחה של רופא אנדוקרינולוג".

 יש לי ילדה בת 3. בערך ב מגיל שנה היא התחילה להקיא באופן סדרתי בממוצע של אחת לשבוע בשעות הלילה בלבד. עשינו לה בדיקות דם, כחלק מהבירור שרופא הילדים ביקש, וקיבלנו תוצאות של הפטיטיס b (הבדיקה כללה שלוש תוצאות, שתיים מהן שליליות ואחת חיובית). רופא המשפחה קבע שבתי היא נשאית של הפטיטיס b, ושלח אותנו למרפאת מעקב. שם המומחית שללה את האבחנה של רופא המשפחה, ואמרה שבתי היא לא נשאית של המחלה.

בהמשך רופא המשפחה ערך לילדה בדיקות נוספות וקבע שוב שהיא נשאית, אך המומחית אמרה שוב שהאבחנה שלו שגויה. בעלי ואני לא נשאים של הפטיטיס B. מה דעתך?

"אני ממליץ שתפסיקי להסתמך רק על רופא הילדים, ותתייעצי גם ברופא מומחה לכבד או במומחה גסטרואנטרולוג של ילדים. רמות ומדדים הם לפעמים שונים בין ילדים ומבוגרים, ולכן רופא מומחה יוכל לאבחן את בתך בצורה מדויקת יותר. העובדה ששללו אצלך ואצל בן זוגך קיום של הפטיטיס b היא מוזרה, כי זו הדרך היחידה שבתך הייתה יכולה להיבדק במחלה.

הפטיטיס b היא מחלה זיהומית של הכבד, ודרכי ההדבקה השכיחות שלה הן יחסי מין בלתי מוגנים, העברה בין משתמשי סמים, שימוש במזרק שאינו סטרילי והעברה מאם לילד בהריון, בלידה. לפיכך, הסיכוי שיש לבתך הפטיטיס b הוא די נדיר, ולכן האבחנה של רופאת הכבד נשמעת לי הרבה יותר הגיונית וסבירה. אני מציע שתישארו במעקב ותתייעצו רק עם רופא המומחה לכבד.

תיארת תופעה של הקאה פעם בשבוע בממוצע, זה יכול להעיד על בעיה מסוימת בכבד, אבל זה יכול לקרות גם אם בתך אוכלת יותר מדי לפני השינה. הקאות אצל ילדים עד גיל 4 הן שכיחות, ופעם בשבוע זה עדיין סביר". •

שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה