עריכה: ליאת מלכא בלכטובסקי


 אני בת 28. בתקופה האחרונה יש לי המון אלרגיות, ואני סובלת מנזלת וסחרחורות, יש לי פריחה והגוף מגרד לי. מה הסיבה לאלרגיות האלו?

״חשוב להבין שמחלות לא נדבקות אלינו, אנחנו יוצרים אותן כמו שאנחנו יוצרים כל מציאות, ואנחנו עושים זאת משום שאנחנו לא מסונכרנים עם התת-מודע שלנו. את אומרת שכל הסימפטומים שאת חווה הם תוצר של התקופה האחרונה, לדעתי בילדות שלך את עברת הרבה מאוד מסעות של חיפוש עצמי, וגם עכשיו, למרות כל המסעות שעברת, את עדיין לא מוצאת את עצמך.

סוג הסימפטומים שתיארת אלו דברים אקוטיים ולא סימפטומים שמלווים מחלות כרוניות. לדברייך מדובר באלרגיה, וזה אומר שיש משהו שמתעתע בך, את עדיין לא מצאת את המקום שאת רוצה להיות בו, ואת בעצם משחזרת את כל המסעות שחווית בתחפושת אחרת. כל הדברים הללו מרגיזים את הגוף שלך, ומשם הכל נובע. כך זה גם היה עבורך בגילי 16 ו־20, לקח לך המון שנים למצוא את המקום שלך, ועכשיו את חוזרת לזה למרות כל ההתפתחות שעשית.

הגדולה שלך היא בזה שאת עושה שינוי אף על פי שאת לא מוצאת את המקום שלך, ויש לך שורשים חדשים שאת בנית. לבנות שורשים אחרים זה דבר מאוד לא פשוט כי הכל נבנה אחרת, זה דבר מאוד מהותי, והגוף צריך להתרגל לשינוי. תנסי לראות את המציאות באופן אחר כי היא באמת השתנתה. עלייך לשמוח, את בת מזל, בגיל 28 לבנות יסודות חדשים זה לבנות שורשים חדשים, בגיל אחר אלו הרבה פעמים הפירות האחרונים שלנו. לסיכום, לפעמים אנחנו מזכירים את העבר שלנו דרך סימפטומים ודרך אנשים שאנחנו פוגשים כדי שלא נשכח מאיפה באנו. במקרה שלך הסימפטומים מצביעים על העבר אבל הם רק סימפטומים, והם חולפים״.

אני בת 54. כבר תקופה ארוכה אני חווה משברים עם בני משפחתי. אני בן אדם שאוהב לתת ולעזור, אך לצערי אני לא תמיד מובנת בצורה נכונה. הדבר גרם לי לנתק קשרים עם קרובי משפחה, ולמשבר עם אחד מבני הדודים שלי. אני מאוד פגועה ומאוכזבת מאנשים שהיו קרובים אלי בעבר. כיצד עלי לפעול?
 
״אני חושבת שאת קרובה מדי לבני המשפחה שלך, וניזונה מהם יותר מדי. את כבר בת 54, ולדעתי הגיע הזמן שתבני את עצמך. את לא יצרת את עצמך מעולם, וכרגע חלק קטן מעצמך זו את, וחלק הארי בך מורכב מבני משפחתך. כאמור, את מאוד תלויה באחרים, אבל אסור לנו, בני האדם, להיות תלויים באיש - לא בבני הזוג שלנו, לא בהורים שלנו ולא באחים או בילדים שלנו. זה שיעור מאוד חשוב. מכיוון שאת נשענת על כל כך הרבה אנשים, את צריכה להתמקד ולעבוד על עצמך.

האדם הוא חופשי ותלוי בעצמו, וכשהוא עושה זאת באמת וחי ללא תלות, הוא צריך לקבל דברים גבוהים. אם תתחילי לעבור את התהליך הזה אז דברים יש־ תחררו, כשזה יקרה את תביני שאין צורך להיפגע, כיוון שדברים שאת רוצה יגיעו אלייך. את צריכה לעשות עבודה מאוד עמוקה, בגילך זה עדיין לא מאוחר אבל מאוד גבולי, לכן כדאי שלא תתמהמהי ותתחילי את השינוי״.
 
שוחחתי איתך לפני 6.5 שנים ואמרת לי שאחד מהתיקונים אצלי זה להתעסק עם הבריאות שלי. מאז אני אכן מתרכזת בנושא הזה, אבל באופן שלילי ולא מרצון, אני עושה זאת כי הרבה פעמים אני חולה ונופלת למשכב. אני לא רוצה להיות חולה, אבל אני כל הזמן מרגישה רע. האם התיקון שלי בחיים הוא להתעסק במצב הבריאות שלי?
 
״כל דבר שאנחנו עוסקים בו ללא הרף הופך להיות התמכרות כי הוא מפריע לנו בחיים ואנחנו עוסקים רק בו. מאוד חשוב להתעסק בבריאות, ולפעמים אנחנו שמים בזה יותר מדי דגש כי אנחנו צריכים לרפא את עצ־ מנו ולצקת לתוכנו תבנית כדי שה־ גוף שלנו ירגיש שאנחנו מטפלים בו. על פי תפיסת 'הראייה האחרת' אדם מוצא את עצמו מחדש ומחדיר לעצמו מציאות חדשה על ידי כך שהוא שכח את עצמו והוא מוצא את עצמו שוב.

כך גם בנושא הבריאות, את מצאת את עצמך מחדש ולמדת להתעסק עם הבריאות שלך, ועכשיו הדבר הבא שאת צריכה לחשוב עליו ולמצוא הוא כיצד את מפרנסת את עצמך, כיוון שמיומנויות העבודה שלך הן מאוד חלשות. אמך, הנגזרת שלך, היא אישה שלא עבדה וגם לך קשה מאוד לעבוד, לכן את חייבת ליצור מיומנויות של זמן ועבודה. תעשי זאת בהדרגה ות־ מצאי עבודה שלא מעייפת את הגוף. אם לא תפתחי את המיומנויות האלו, את תצאי מתוך מעגל האנושות שעו־ בד ושיש לו אפשרויות״. •

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה"