כילדה, מורן דהן (25) זוכרת את עצמה מתבוננת בפליאה באמה, שהייתה מופקדת על הקניות בבית. ״בכל פעם שהיא הייתה חוזרת עם רכב מלא בהרבה מאוד דברים שאנחנו לא צריכים, הייתי שואלת את עצמי וגם אותה למה״, היא מספרת. ״כשהתבגרתי, נחשפתי למניפולציות שעושות רשתות השיווק הגדולות, לא רק הסופרמרקטים, כדי לעודד צרכנים לצרוך דברים שהם לא צריכים, ולשלם יותר משהיו מעוניינים״. כמה שנים לאחר מכן, דהן היא מהמתנדבים הנמרצים של הקואופרטיב ״בשותף״ בירושלים.
קואופרטיב ״בשותף״ נוסד ב־2012 על ידי יזמים צעירים ירושלמים ומטרתו למכור מוצרים במחירים זולים יחסית מרשתות השיווק. החנות החדשה במשכן הקבע הוקמה בשבוע שבו תמה מערכת הבחירות בישראל עם כמה נושאים בוערים, ביניהם יוקר המחיה. בכך, הפכה החנות לסופר הקואופרטיבי הראשון באזור שוק מחנה יהודה, שכולו בבעלות הצרכנים. כל חברי הקואופרטיב בחודשים האחרונים התגייסו: אדריכלים, חש־ מלאים ומעצבים תעשייתיים עזרו
בהתנדבות בתכנון ובהקמת החנות, ויתר החברים התייצבו בזמן השיפוצים והעברת המוצרים. כרבע מיליון שקלים גויסו דרך חברים, חברים של חברים ובני משפחותיהם. כדי לקנות בקואופרטיב ״בשותף״, יש להירשם לחברות בקואופרטיב, תמורת משמרת של שלוש שעות בחודש ופיקדון של 300 שקלים. לאחרונה הוחלט להנגיש את החברות עבור משפחות, ולכן כל משפחה תוכל לתת משמרת אחת בחודש, בשם כל בני המשפחה.
בכללי, כל ההחלטות האסטרטגיות והתפעוליות של הקואופרטיב מתקבלות באספת חברים דמוקרטית, כולל קביעת מחירי המוצרים והרווח התפעולי שנכנס לקופה. אם מחירי החלב יקרים בעיני החברים, הנושא עולה לדיון, והשיקולים מוצגים לחברים להחלטתם. הבחירות שמתקבלות הן לא רק על מחירים ועל מודלים של חברות, אלא גם החלטות ערכיות. חלק ממדיניות הקואופרטיב, למשל, היא עידוד עסקים קטנים, צריכה רק מספקים בעלי מודל של העסקה הוגנת, צריכת מזון בריא וכד׳.
לפני ארבע שנים הגיעה לבירה מראשון לציון במסגרת הלימודים באוניברסיטה העברית. איך מגיעה צעירה בת 25 להתנדבות מהסוג הזה? הודות לרשת: ״במקרה ראיתי פוסט של חברה שהייתה חברה בקואופרטיב. נכנסתי לאתר, והחלטתי להצטרף״.
גם בוועד שוכרי הדירות
דהן מתנדבת במשך קצת יותר משנה, ועיקר התנדבותה היה במחלקת ספקים ובמלאי של הקואופרטיב. אך זה לא הדבר היחיד שהיא עושה: דהן פעילה ביוזמה להסדרת שוק השכירות בישראל ומהווה חלק בלתי נפרד מוועד שוכרי הדירות של ישראל. לאחרונה לקחה על עצמה את תחום האחריות של צוות הספקים בקואופרטיב.
״הדבר כרוך בשמירה על מלאי גדול ומגוון מספיק בחנות, ושמירה על עבודה מול ספקים שתואמים לערכי הקואופרטיב. חיפשתי תחום שאוכל להשפיע בו, והתפקיד התפנה אז החלטתי שזו הזדמנות ששווה לנצל״, היא מסבירה. ״ההתעסקות שלי בכל הנוגע לקואופרטיב היא יומיומית, בין שאני מגיעה לעשות קניות ודואגת לסידור החנות, לישיבות שונות למיניהן או להזמנות מספקים. ההתנדבות היא מאוד משמעותית בעיני, כי היא מאפשרת לי להשתתף במשהו שיש לו השפעה מיידית על היומיום שלי, משהו שמוציא לפועל את האידיאולוגיה שלי בחברה שבה רוב האנשים עם גישה דומה לאותו נושא עובדים יחד כדי לחולל שינוי״.
אילו מפגשים מעניינים זימנה לך ההתנדבות בפרויקט הזה?
״דמיינתי את חברי הקואופרטיב בתור חבורת היפים אנרכיסטים שיושבים יחד מסביב למדורה ומנגנים בגיטרה בזמנם הפנוי או אוכלים טופו ונבטים. בסוף התגלה שמדובר באנשים אידיאליסטים חדורי מוטיבציה, סטודנטים מבריקים שאת הזמן הפנוי שלהם מקדישים לשינוי חברתי. הפכתי להיות חלק מקהילה כמעט נגד רצוני. קהילה של אנשים ערכיים שפועלים יחד למען מטרה משותפת, ומשם נוצרו הרבה קשרים אישיים״.
מה למדת על עצמך מההתנדבות?
״שאני יותר חברותית משחשבתי. הגעתי לקואופרטיב מתוך אידיאולוגיה, לא חשבתי שאי פעם אהיה מעוניינת לקחת חלק בחיים החברתיים שמציעה הפלטפורמה הזו. היום זה חלק מרכזי בחיי״.