מקדימים תרופה: החידושים הרפואיים הישראלים שישנו את העתיד

בשיבא מייצרים נוגדנים נגד גידולים סרטניים מוצקים בילדים

לעומת המבוגרים שאצלם מחלת הסרטן נחשבת לנפוצה יחסית, אצל ילדים עד גיל 5 התחלואה די נדירה. משום כך, אין כיום מענה ספציפי בשוק עבור גידולים סרטנים מוצקים בילדים, והם נאלצים לקבל כימותרפיה רגילה שאינה נחשבת למענה מיטבי. אבל כעת הצליחו במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ליצור מולקולות מיוחדת שמהוות נוגדנים יעילים במיוחד עבור גידולים אלו.
 

"התעשייה העולמית פחות מתעניינת בגידולים סרטניים של ילדים, משום שבגלל נדירותם פחות כלכלי להשקיע בתחום", מסביר פרופ' בנימין דקל, מנהל מכון לחקר תאי גזע בילדים ומנהל היחידה כליות ילדים במרכז הרפואי, "לכן, אין דגש על סוגי הגידולים האלה, למרות שהם קטלניים במיוחד כלפי האוכלוסייה הרכה. הוכח כי הפתרון המוצע כיום – טיפולים כימותרפיים -  פוגע בעיקר בגיל הצעיר באיברים רבים וגורם לילדים לתחלואה נוספת שמלווה את המטופלים שנים אחר כך. מכאן בא הרעיון לחפש אחר טיפולים חדשים למחלה".
 

 אחד הנוגדנים שפותחו, לסרטן כליות בילדים, כבר נמצא בשלב השני בניסויים קליניים במוסדות רפואיים בארה"ב שאימצו את הפטנט הישראלי. במקביל, עובדים בשיבא על מענה לסוגי סרטן ילדים נוספים.

ברמב"ם מפתחים את "מרבה מחטים", המקטין משמעותית את אחוזי הכישלון בלקיחת דגימות ביופסיה

במרכזים הרפואיים המובילים בעולם נכשלת אחת מעשר ביופסיות, מה שלא מאפשר לבדוק כראוי רקמות הנחשדות כחולות. בבתי חולים מסוימים אחוז הכישלון מגיע לכשליש מהביופסיות. על רקע זה מפתחים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה - בשיתוף עם מוסד הטכניון וחברת FNA  טכנולוגיות – את "מרבה מחטים", מכשיר שישים סוף לתופעה הזו.  מדובר במחט המורכבת ממספר מחטים ואשר מאפשרת לקחת במכה אחת דגימת ביופסיה מחמישה אזורים שונים של גידול שנבדק. הפיתוח אמור להגדיל משמעותית את הסיכויים לפענח את הביופסיה בהצלחה.
 

פרופ' ישי לכטר, רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה ברמב"ם שפיתח את המוצר, מסביר: "כשביופסיה נכשלת, אין בדרך כלל מה לעשות. גם אם מנסים לחזור על התהליך, לרוב זה חסר תועלת כי המחט עושה שוב את אותו המסלול ולוקחת דגימה מאותו אזור של הגידול. במקרה כזה צריכים להמתין עד שהגידול יתפתח, ואז במקרים רבים הגילוי נעשה מאוחר מידי. אפשר גם לנתח, אבל בלי לדעת בוודאות שזה מה שצריך - ולפעמים זה נעשה לחינם. השיטה החדשה תוסיף מידע, תוריד את משך זמן הבדיקה ותעלה את היעילות שלה".
 

מרבה המחטים, אמחור לשפר את הצלחת בדיקות הביופסיה. צילום: בית החולים רמב"ם
 

בשלב זה נבדקת המחט החדשה לגילוי גידולים בלבלב, אולם החוקרים מקווים להעתיק את הרעיון לביופסיות מאיברים רבים אחרים בגוף. "אנחנו נמצאים כבר בשלב השני של הניסויים ומקווים שתוך שנתיים-שלוש כבר נוכל לראות את המוצר בשוק", מסכם פרופ' לכטר באופטימיות.

 אפליקציה חדשנית שפותחה באיכילוב תאפשר לחולי פרקינסון ללכת ברציפות וללא הפרעות

חולי פרקינסון סובלים לעיתים קרובות מהפרעות בתנועה המוגדרות כ"קיפאון בהליכה". אפליקציה חדשנית לסמארטפון, CUPID שמה (קופידון, ע"ת) שפותחה בבית החולים איכילוב בתל אביב נועדה למנוע את המצב הזה. המטופלים לובשים על רגליהם חיישנים  ובהם אלגוריתמים חכמים, אשר מקושרים לסמטרפון. במקרה של קיפאון, הטלפון החכם משדר לחיישנים לתת מקצב חיצוני - וכך החולה יכול להמשיך ללכת. האפליקציה נמצאת בשלבי מחקר סופיים ומהחודש הבא צפויה להיות מוצעת לשימוש בבית החולים.
 

"קיפאון אצל חולי פרקינסון נובע מכך שהמוח לא מצליח לייצר מקצב קבוע בהליכה והוא נתקע, כמו במקרה של קצר", מסבירה ד"ר ענת מירלמן, סגנית מנהלת המרכז לחקר הליכה וניידות בבית החולים, "אפשר להתגבר על זה באמצעות צפצוף שדומה לפעולה של מטרונום. יש חולי הפרקינסון שבוחרים אכן להשתמש במכשיר מטרונום, אבל החיסרון שלו הוא שהוא עובד כל הזמן ומייצר רעש מתמיד סביב החולה. באפליקציה שפיתחנו המטרונום 'מתעורר' רק במקרים של קיפאון ומונע אותו, ולכן הוא נסבל יותר".
 

בנוסף, מכילה האפליקציה מספר תוכניות טיפול שמאפשרות למטופל לתרגל את ההליכה בביתו ובכך לצמצם את מצבי הקיפאון. "קיפאון בהליכה קורה ל60-80 אחוז מחולי הפרקינסון, ומדובר בעשרות אלפי אנשים", מסבירה ד"ר מירלמן, "זה מצב של חוסר אונים שלא ניתן לצפות מראש, כמו התקפים. כעת יהיה ניתן למנוע את זה בלי להרע את איכות חיי המטופלים".

המערכת לזיהוי בעיות שינה שפותחה בסורוקה ובאוניברסיטת בן גוריון מנתקת את המטופל מהמכשירים המסורבלים

בדיקת איכות השינה כרוכה בהגעה לבית חולים ושינה כפויה בזמן מוגדר במחלקה תוך חיבור למכשירים רבים. לא פשוט ולא תמיד נעים. אבל פיתוח חדש של חוקרי המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ושל אוניברסיטת בן גוריון צפוי לשנות את המצב הזה – מערכת חדשנית ללא חיישני מגע שמעריכה את איכות השינה.
 

הרעיון מיוחד: המטופל ישן (אפשר גם בביתו) ונשימותיו מוקלטות בטייפ מיוחד שמסנן את רעשי הרקע. ההקלטה מועברת לתוכנת מחשב שמנתחת את אותות השמע של קולות הנשימה - ומעריכה את טיבה. הרעיון מאחורי התפיסה הוא כי מעברים משינה לערות ולהיפך משפיעים על בקרת פעילות הנשימה וזרימת האוויר, שבאים לידי ביטוי בשינויים בדפוסי קולות הנשימה.
 

פרופ' אריאל טרסיוק, מנהל היחידה לחקר ואבחון הפרעות שינה בבית החולים סורוקה, שפיתח את המערכת יחד עם עמיתיו מבן גוריון ד"ר יניב ציגל ואלירן דפנה, מספר: "שינה טובה חיונית מאד לאיכות חיים משביעת רצון, לאינטראקציה חברתית ולפעילות אינטלקטואלית. בחברה המודרנית, אנשים רבים לא ישנים כמות מספקת של שעות עקב חשיפה לטכנולוגיות כגון צפייה בטלוויזיה, שימוש באינטרנט ובטלפון הנייד. בדיקת שינה במעבדה היא מסורבלת עבור המטופל והיא גם בעלת עלות גבוהה, מול המשאבים המוגבלים של בתי החולים. לכן, אנשים רבים אינם מאובחנים ומטופלים. אנחנו מקווים שפישוט השיטה יוכל להביא לזה שיותר אנשים יטופלו וכך ימנעו הנזקים שעלולים להיגרם משינה לקויה כמו תחלואה והגברת הסיכון לתאונות".

המערכת נמצאת בשלבי ניסיון מתקדמים ועתידה להגיע לבתי החולים בארץ ובעולם בתוך שנתיים עד שלוש.