יש לי קרוב משפחה בן 42, גובהו 1.78 מטרים והוא שוקל כ־100 קילו.
כבר שש שנים הוא חולה וכל הזמן נרדם. זה קורה לו כמעט בכל סיטואציה, והמצב כל כך חמור עד שהוא נאלץ לשהות רוב הזמן בבית. הוא פנה לרופאת המשפחה וליועצים שונים, אבל אף אחד מהם לא ידע להגיד מדוע זה קורה. בבדיקות שהוא עבר המדדים יצאו תקינים. מה דעתך?
"ישנם מצבים שונים שגורמים לשינת יתר: במקרים נדירים יכולה שינת יתר לנבוע ממצב של דיכאון, זה קורה אצל אנשים שרוצים לברוח מהמציאות, ולכן הם ישנים כל הזמן. במקרה כזה מלבד השינה המרובה, החולה יסבול לרוב גם מתיאבון יתר או מחוסר תיאבון. שינה מרובה יכולה לנבוע גם ממחלה שנקראת נרקולפסיה, זוהי הפרעת שינה הקשורה למערכת המווסתת במוח את הערנות ואת השינה (הפגומה). סיבה נוספת לשינה המרובה יכולה להיות תסמונת פיקוויק, תסמונת שאופיינית לאנשים שסובלים מעודף משקל. הדבר מאופיין בנשימה שטחית, לעתים אי ספיקת לב בדרגות שונות ודום נשימה בשינה. גורם נוסף יכול להיות רק תסמונת דום נשימה בשינה
(Sleep Apnea). אנשים הסובלים מתסמונת זו לא נושמים טוב בזמן השינה, ויש להם יקיצות רבות ולא מודעות ללא התעוררות ממשית בזמן שהם ישנים (לעתים עשרות פעמים בשעה אחת). לכן השינה שלהם אינה אפקטיבית, הם רוצים כל הזמן לישון ונרדמים בכל הזדמנות (אפילו תוך כדי נהיגה). בכל מקרה, אני ממליץ שבשלב הראשון קרוב משפחתך יפנה לרופא נוירולוג (רופא עצבים שמטפל בבעיות הקשורות למוח), מומחה כזה ישלח אותו לבדיקת EEG, בדיקה שבודקת את הפעילות החשמלית של המוח. יכול להיות שבהמשך בן משפחתך יצטרך לפנות גם לרופא שעוסק בבעיות שינה".
אני בת 57, בריאה בדרך כלל. מדי כמה שנים מופיע לי שיעול שנמשך בין חודש לחודשיים והוא עובר כמו שהוא בא, בלי חום, בלי נזלת ובלי תופעות לוואי אחרות. בפעם האחרונה שהשיעול הופיע זה קרה אחרי שהייתי מקוררת. רופא המשפחה אמר לי שהשיעול כנראה נובע כתוצאה מחילופי עונות, ונתן לי כדורים לאלרגיה ואקמול שיעול. למרות זאת אני לא רואה שיפור ורק הכדורים לשיעול עוזרים לי. אמי סבלה מאסטמה, ואני מפחדת שמרוב שיעול באמת תהיה לי בעיה של נשימה. מה עלי לעשות?
"לפי הדברים שאת מתארת נראה שלא מדובר באלרגיה אלא באסטמה שהיא אסטמה עונתית או אסטמה חולפת. אסטמה כזו מתחילה בדרך כלל אחרי שפעת או אחרי התקררות או הצטננות. במקרה כזה המחלה מגרה את דרכי הנשימה, ואצל אנשים רבים (ואגב גם אצל תינוקות וילדים) היא יכולה לבוא לידי ביטוי אך ורק בשיעול אף שהריאות נקיות. השיעול שסיפרת עליו יכול לפעמים להימשך חודשיים כי בכל פעם השיעול מגרה שיעול חדש. אם עברת בדיקות שקבעו שאת לא סובלת משעלת או מאלרגיה, אני מציע שתפני לרופא המשפחה שלך ותבקשי ממנו הפניה לספירומטריה (בדיקת נשימה) עם גירוי לשלול אסטמה, או לחלופין, כטסט טיפולי, שייתן לך משאף של אסטמה (לא משאף נגד קוצר נשימה אלא משאף של סטרואידים עם כמות קטנה של קורטיזון). בדרך כלל אחרי שבוע של שימוש במשאף השיעול יחלוף אם זו אכן האבחנה, ולאחר כשבועיים הבעיה נפתרת לחלוטין (עד לחורף הבא או להתקף הבא או לדלקת גרון הבאה). את מקבלת קוד אקמול (קודאין ואקמול), אבל אין שום סיבה שתיקחי את האקמול משום שאין לך כאבים או חום. הרופא רשם לך את התרופה הזו בגלל הקודאין, חומר שנועד לדכא לך את השיעול. כרגע את לא משתעלת כי התרופה מדכאת לך את השיעול, אבל אם תפסיקי את הקוד אקמול (למעשה את הקודאין), סביר שהשיעול יחזור".
בעלי בן ה־55 נפל לפני כחצי שנה ונפצע, עשו לו צילומי CT, והתברר שהוא סובל מקרעים בגידים של הכתפיים. בצד השמאלי יש לו שלושה קרעים מלאים ובצד הימני יש לו שני קרעים מלאים. כיום הוא סובל מכאבים, הוא חלש יותר בידיים, והתנועתיות שלו מוגבלת. האם ניתוח יכול לפתור את הבעיה?
"בעלך לא יכול להמשיך לחיות באופן הזה, הוא סובל מכאבים עזים ולא יכול לתפקד, ולכן הפתרון היחיד הוא ניתוח. אני מציע שתבדקי מי מנהל את יחידת הכתף בבית החולים שקרוב למקום מגורייך ותפני אליו. אין ביכולתי לתת לך תשובה ספציפית לגבי הניתוח שעל בעלך לעבור, מכיוון שהדבר מצריך בדיקה ואבחון יסודיים של הנזק בכתף. באופן כללי, ניתן היום לעשות חלק גדול מהניתוחים האלה באופן ארטרוסקופי, כלומר לא לחתוך ולפתוח את כל הכתף כמו שהיה נהוג בעבר, אלא להכניס ציוד אופטי דרך חתכים קטנים (ציוד ניתוחי זעיר), 'לתקוע' עוגנים (שהם כמו מסמרים קטנים) דרך מספר נקבים, ואליהם לחבר את הגידים. חשוב לקחת בחשבון שאחרי ניתוח מסוג כזה הכתף חוזרת לעצמה ולתפקוד רגיל רק אחרי חצי שנה של פיזיותרפיה. חשוב לי להדגיש שבמקרים מסוימים קרעים מסוג זה יכולים להשתקם בעזרת טיפול של פיזיותרפיה ממושכת בלבד, לכן חשוב שבעלך יתייעץ עם מומחה כתף. לאור גילו הצעיר, חשוב שבעלך יחיה באיכות חיים טובה, וזה כנראה בכל זאת יחייב ניתוח".