ההנקה זכתה לכותרות באחרונה, בעיקר סביב הקרבות על הלגיטימיות של ביצועה בציבור. הזירה בערה בשל דיווחים על מקרים שבהם נשים מניקות נתקלו בתגובות עוינות וכן בשל תגובות־נגד של האמהות המניקות. והכל, כמובן, בחסות הרשתות החברתיות. שבוע ההנקה הבינלאומי שחל החודש ומצוין ב־170 מדינות הוא סיבה טובה להקדיש מאמר למזון האולטימטיבי והמושלם לתינוקות - חלב אם. זהו המזון הראשוני והבסיסי לתינוק שרק נולד, והוא מוכיח לנו עד כמה מופלא הגוף האנושי.
פעם, כשהחיים היו ברורים ופשוטים יותר, כמעט כולן הניקו. ואם לא, “האישה המינקת", מקצוע שחלף מן התרבות המערבית - הניקה את התינוק. היום, לשמחתנו, התרחב מגוון העבודות לנשים, חלוקת הפרנסה בין ההורים השתנתה וגם המבנה המשפחתי אינו אחיד.
עבור נשים רבות ההנקה מציבה קשיים - פיזיים כמו כאב או דלקות, והתנהגותיים כמו התלות באם או המבוכה מההנקה בפרהסיה. בעקבות הירידה באחוז הנשים המניקות החלו ארגוני בריאות ברחבי העולם לעודד הנקה ולהמליץ על חלב אם כתזונה בלעדית לתינוק עד גיל חצי שנה והמשך הנקה חלקית עד גיל שנה. ארגון הבריאות העולמי למשל ממליץ על הנקה לאורך שנתיים לפחות.
סקר של משרד הבריאות בישראל, שנערך בשנים 2009־2012, מגלה כי אף על פי ש־88% מהנשים מעוניינות להניק, פחות מרבע מהתינוקות עומדים בהמלצת המשרד להזנה בלעדית בהנקה בחצי השנה הראשונה לחייהם. רק 50% מהתינוקות הללו יונקים יותר מחצי שנה.
הסיבה העיקרית להפסקת ההנקה כשהתינוק בן חודשיים עד שישה חודשים היא חזרה לעבודה של האם. ואולם כדאי להזכיר כי חוק עבודת נשים קובע כי לאחר חופשת לידה רשאית אם עובדת להיעדר שעה אחת ביום בארבעת החודשים אחרי חופשת הלידה לצורך הנקה. זכות זו אינה קשורה להנקה למעשה, כי מדובר בניכוי שעת עבודה אחת ממשרה מלאה של אם טרייה.
הפחתת סיכון לסרטן
אז למה כדאי להניק? לפני הכל, ההנקה טובה לתינוק. מחקרים רבים מראים כי מחלות ילדים כמו וירוסים של מערכת העיכול, מחלות של דרכי הנשימה התחתונות, דלקות אוזניים ודלקות קרום המוח מתרחשות בשכיחות נמוכה יותר אצל תינוקות הניזונים מחלב אם.
הגורם החיסוני העיקרי הוא אימונוגלובולין IgA, הקיים במינונים גבוהים בקולוסטרום (חלב אם בימים הראשונים לאחר הלידה) ובריכוזים נמוכים יותר בחלב אם בהמשך ההנקה. IgA מגן מפני פלישת חיידקים על ידי יצירת שכבת מגן על הקרומים הריריים במעיים, באף ובגרון של התינוק.
ההגנה מפני מחלות נמשכת גם לאחר תקופת ההנקה. מחקרים הראו כי הנקה עשויה להפחית את הסיכון לפתח סרטן בילדות. עוד לא ברור בדיוק כיצד מפחית חלב האם את הסיכון, אבל נראה כי נוגדנים שעברו בו בזמן ההנקה מסייעים בהגנה של המערכת החיסונית לטווח הארוך. הנקה עשויה להפחית את הסיכון למחלות נוספות, כאלה המגיעות בשלבים מאוחרים יותר כמו סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2, רמות כולסטרול גבוהות בדם ומחלות מעי דלקתיות.
בקרב תינוקות הניזונים מתחליף חלב אם, על בסיס חלב פרה או חלב סויה, יש בדרך כלל שכיחות גבוהה יותר לאלרגיות. נראה שהפרשת אימונוגלובולין A הזמין בחלב האם מסייעת במניעת תגובות אלרגיות למזון בזכות יצירת שכבת הגנה במערכת העיכול של התינוק. ללא הגנה זו עלולה להתפתח דלקת והקיר של המעי עלול "לדלוף". "דליפה" זו מאפשרת לחלבונים שאינם מעוכלים לחדור מבעד לדופן המעי ולגרום לתגובה אלרגית.
מחקרים נוספים מעידים כי הנקה מפחיתה את הסיכון של התינוק להפוך לילד, נער או מבוגר בעודף משקל, ועולה כי ההשפעה הגדולה ביותר נרשמה בקרב ילדים שתזונתם הייתה הנקה מלאה. לקשר בין הנקה להשמנה כמה הסברים.
תינוקות יונקים על פי צורך של רעב ושובע בצורה טובה יותר מאלה הצורכים תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל), ואף מסוגלים לאמץ הרגלים אלה לאורך זמן. נוסף על כך, להבדיל מבקבוק, על שד האם אין שנתות, והתינוק אוכל על פי צורך. האכלה מבקבוק גוררת לעתים עידוד התינוק לסיים את כל הכמות.
לתינוקות יונקים יש כמות גבוהה יותר של לפטין - הורמון המסייע לוויסות הרעב והשובע. בהשוואה אליהם, תינוקות הניזונים מתרכובת מזון נוטים לעלות במשקל במהירות רבה יותר בשבועות הראשונים לחייהם. עלייה מהירה במשקל בתקופה זו משפיעה על הסיכוי להשמנת יתר בהמשך חייהם.
מקובל כאמור להתייחס ליתרונות ההנקה לתינוק, אבל יש לה יתרונות גם בנוגע לבריאות האם. מחקרים מצביעים על כך שנשים שלא הניקו או שהפסיקו הנקה בשלב מוקדם הן בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון שלאחר לידה. לעומתן, נשים רבות מדווחות על תחושת רוגע במהלך ההנקה. הסיבה היא בהפרשה של ההורמון אוקסיטוצין המסייע בהרפיה.
התאמה מושלמת
ממצא נוסף שהתגלה הוא שנשים שהניקו מוגנות יותר מפני סרטן השד והשחלות. נראה כי הנקה לאורך שנה לפחות משפיעה באופן משמעותי על התגוננות הגוף מפני מחלות אלו. עם זאת לא ברור כיצד מסייעת הנקה בכך. ייתכן שבשל השינויים הנוצרים ברקמת השד כתוצאה מההנקה ואולי משום שזו מדכאת ומצמצמת את כמות האסטרוגן, הורמון נקבי שמייצר הגוף - חוקרים סבורים שההשפעה על סרטן השחלות קשורה גם כן לדיכוי ייצור אסטרוגן.
חלב האם מותאם לתינוק, בניגוד לתרכובות המזון המכילות רכיבים פעילים כמו נוגדנים, אנזימים, הורמונים ובקטריות פרוביוטיות. גוף האם, לדוגמה, מגיב לווירוסים ולחיידקים (פתוגנים) על ידי יצירת נוגדנים הפועלים על אותם פתוגנים. אלה עוברים לתינוק דרך חלב האם ומסייעים להגן עליו מפני אותם הפתוגנים שלהם חשופה האם.
כמו כן, חלב האם מכיל רכיבי תזונה מאקרו ורכיבי תזונה מיקרו. רכיבי המאקרו הם קבוצות המזון המוכרות לנו: פחמימות, חלבונים ושומנים שחיוניים לגוף ותורמים גם אנרגיה (קלוריות). הכמות של רכיבי המאקרו שהתינוק צורך בחלב אם אינה תלויה במצבה התזונתי של האם, אלא בדרישת התינוק היונק, פרט למצבים של מחסורים תזונתיים קיצוניים של האם. עם זאת, לצריכת השומן של האם יש חשיבות ולכן מומלץ להעשיר את תזונתה באומגה 3 ולהמעיט בצריכת חומצות שומן טראנס.
ספיגת חלק מרכיבי המיקרו, שאינם תורמים קלוריות, כמו מינרלים וויטמינים (ברזל, סידן, אבץ וחומצה פולית) אינה מושפעת מהמצב התזונתי של האם. התינוק צורך אותם מחלב האם על פי דרישה. אם קיים חוסר ברכיב מסוים הסימפטומים יופיעו בגוף האם ולא בגוף התינוק.
לעומתם, קיימים רכיבי מיקרו שכן מושפעים מתזונת האם, כמו ויטמינים מקבוצת B: ויטמין B12, תיאמין, B1, B2, B6, ויטמין A, ויטמין D ומינרלים כמו סלניום, יוד וכולין, שהכמות שלהם בחלב האם מושפעת מאוד מתזונתה. תופעה זו שכיחה יותר אצל אמהות השומרות על דיאטה, המגבילה אותן בצריכת מזונות מקבוצה מסוימת, ועל כן יש להיות ערים להשלכות. לדוגמה: בדיאטה ללא גלוטן ייתכנו מחסורים בוויטמינים מקבוצה B. בדיאטה צמחונית/טבעונית עלול להיווצר מחסור בברזל.
הרכיבים בחלב האם מאפשרים ספיגה מלאה בגוף התינוק. זאת בשונה מרכיבי תזונה המצויים בתרכובות מזון לתינוקות, שיעילות הספיגה שלהם אינה ברורה.
במגוון השיקולים בעד ההנקה אי אפשר להתעלם משניים נוספים. ראשית, הפן הכלכלי. חלב אם אינו עולה כסף, ומדובר בחיסכון משמעותי לעומת האלטרנטיבה של תזונה מתרכובות מזון לאורך שנה ויותר, ובמיוחד בתקופה שבה התינוק אינו אוכל מזונות מוצקים.
שנית - הזמינות. חלב אם זמין תמיד. בכל מקום ובכל שעה, ואין צורך בקירור. חלב אם תמיד בטמפרטורה המתאימה, ברמת ניקיון גבוהה ואין צורך בשטיפה וסטריליזציה של הבקבוקים.
אף על פי שההנקה כה טבעית ובסיסית, היא אינה בהכרח קלה עבור כל אחת - כאבים ודלקות שמופיעים לעתים בשבועות הראשונים, מצב רוח ירוד וקושי בהתארגנות בבית עם התינוק החדש, תלות של התינוק בהנקה ביום ובלילה ללא יכולת לחלוק את הנטל עם בן הזוג, חשש שההנקה תהיה על חשבון תשומת לב ופעילות עם הילדים האחרים בבית או החשש מהחזרה לעבודה. כל אלה מרתיעים מלשמור נאמנות להנקה.
עם זאת לא כדאי לוותר עליה, גם אם תהיה לתקופה קצרה; גם אם לא מדובר בתינוק בכור מומלץ לפנות לאיש מקצוע כבר בבית היולדות (אחות מוסמכת להנקה, יועצת הנקה) ולקבל טיפים ותמיכה.