כורעת ללדת? הנה כמה דברים שבטח שכחו לספר לך

ונכון, זו חוויה חד פעמית. כי את התופעות שהלידה גוררת אחריה, את תעדיפי לשכוח.
 

לאחר הלידה, בבדיקה רפואית, בודקים כי הרחם שב למקומו ושהוא מתכווץ לצורתו המקורית. לעתים הרופאה הנחמדה שוכחת לספר שהתכווצויות הרחם ממשיכות גם כשאת בבית.
 

הספקת לשכוח את כאבי הצירים? התכווצויות הרחם הן תזכורת נהדרת. זה מרגיש כמו מיני ציר. אם הצירים הרגישו לך כמו רכבת שיוצאת מתל אביב לכיוון הבטן ורכבת מחיפה לכיוון הגב, ושתיהן מתנגשות בעוצמה כל שתי דקות, אזי ההתכווצויות החדשות מרגישות כמו מכבש שנוסע מסביב לחגורת הבטן. התופעה אמורה לשכוך לאחר ימים ספורים.
 

ידוע שהממזרים הקטנים מגיעים בעיקר לאחר מאמץ ולחץ, בלידה יש הרבה משניהם. חשוב להדגיש שהתופעה אינה מתרחשת אצל כל הנשים, אך חשוב עוד יותר להדגיש, שהטחורים עלולים להופיע מיד לאחר הלידה, או שבועיים אחריה. 
 

איך תדעי? זה קל. יכאב לך מאד. יכאב לך לשבת, ללכת, לעשות את צרכייך ולעתים אף אלו ילוו בדימומים רקטליים. ברוב המקרים, התופעה תחלוף כשם שהגיעה. אך אם את עדיין סובלת, גשי לרופא ובקשי משחה או נרות להרגעת האזור.
 

לפני הלידה המיילדת ממליצה על ביצוע חוקן, היא טוענת שזה בשבילך, אבל יש סיכוי סביר שפשוט לא בא לה על בליל המעיים שלך על הידיים שלה. חוקן זה פתרון נהדר - את מתנקה לפני הלידה וחוסכת מעצמך את המבוכה הזאת.
 

אך תסמיני הלוואי של החוקן המופלא הזה הן עצירויות. זה יכול להיות ליומיים וזה יכול להיות לשבוע. נסי לאכול ירקות ירוקים, להימנע ממאכלים מטוגנים ולשתות הרבה מים. אך חשוב מזה, הצטיידי בנרות גליצרין טרם הלידה. 
 

חזרת עם הגוזל או הנסיכה וההתרגשות בשיאה, האדרנלין גואה ואת מרגישה שאת יכולה לעשות הכל. אך בלילה השני את כבר נשברת?
 

ידוע שהריון משבש את המאזן ההורמונלי בגוף ולוקח זמן עד שהוויסות הטבעי שלך נכנס לפעולה. הזאטוט אוכל כל שעתיים ולאו דווקא נרדם לאחר האכלה. את עייפה והורמונלית.
 

בלילה השלישי את כבר בוכה בכל פעם שהקטן בוכה, כי זה מנחם. ותוך כדי הבכי הזה את חשה שנאה עזה כלפי האיש הנורא הזה שישן לצדך במיטה. 

אך כפי שהאמן המהולל טונה טוען: "גם זה יעבור". יעבור לא הרבה זמן והתינוק יישן יפה, ואת תתחזקי ותתעוררי בלילה נעימה יותר וגם ההוא שישן שם ייראה לך סביר מיום ליום.
 

זה לא סוד שנשים לאחר לידה חוות נשירת שיער וגם מתבאסות על זה. אך האם ידעת שהתופעה יכולה להימשך עד לפחות ארבעה חודשים לאחר הלידה ולעתים עד שנה לאחר מכן? נשים מניקות עלולות לחוות את זה מאוחר יותר מנשים שאינן מניקות.
 

אין לזה טיפול, בטח שלא תרופתי. ניתן כמובן לדאוג שהתפריט שלך מאוזן ולנסות להימנע ממצבי לחץ, אך את צריכה להתאזר בסבלנות ולהתמודד עם זה. 
 

הדודה שמגיעה פעם בחודש תספק למניקות שביניכן עוד מנוחה ממנה ותגיע מאוחר יותר, אך גם למניקות וגם לאלו שלו, התסמינים יהיו זהים - ארוך, מדמם
וכואב.
 

אם את מאותן בנות מזל שבמחזור החודשי שלהן עושות קפוארה ברחוב במכנסיים לבנים, התכונני לדבר האמיתי. מדובר בהרבה מאד דם, לפרק זמן ארוך יותר (עד שבועיים), ומלווה בכאבים בחגורת הבטן. קחי שני אדוויל ותנוחי על הספה. גם זה, כמו הרבה מן התופעות, יחלוף מעצמו.
 

עברת תשעה חודשים מפרכים ועוד כמה ימים של עבודה קשה בבית החולים. הגוף שלך חווה טראומה וכעת הוא זקוק למנוחה. תני לו אותו. משכב לידה נמשך עד שישה שבועות ולא בכדי. הגוף זקוק לזמן הזה כדי להחלים ואת צריכה לסייע לו.
 

השתדלי לאכול לאורך כל היום, המשיכי לקחת את כדורי הברזל, אל תשכחי לשתות מים ותנוחי. אל תתביישי לבקש עזרה ממי שרוצה ומוכן, כדי שתוכלי לנוח, להתקלח בנחת ולטפל גם בעצמך.
 

ושיהיה בשעה טובה!