שיחה מכרעת: חלית בסוכרת? כדאי שהרופא יהיה נחמד

מהממצאים עולה כי רובם הגדול של הרופאים, 88%, מסכימים שהשיחה עם המטופל בזמן אבחון המחלה היא קריטית כיוון שהיא קובעת את תפיסת מצבו ומגדירה את ההיענות שלו לטיפול. לדעתם, השפעה זו על התנהגות המטופל ועל אורח חייו בהמשך הדרך שווה בערכה להשפעה של התרופות על הצלחת הטיפול.
 

גם המצב הנפשי של החולים תאם את יחסו של הרופא. רוב החולים שסברו כי שיחתם עם הרופא הייתה חיובית דיווחו כי טיפלו בעצמם טוב יותר וכי מצוקתם הנפשית עקב המחלה הייתה קטנה. לדבריהם, הם אף הקפידו על דיאטה, על פעילות פיזית ועל נטילת התרופות במינון ובזמנים שנקבעו. לעומתם, 20% מהחולים ניסו להתמקח עם הרופא כדי להימנע מהוספת טיפול, ואלו דיווחו על תחושת אמפתיה נמוכה מהרופא, מצוקה נפשית גדולה יותר בהקשר למחלה, תחושה שלילית והיענות נמוכה לטיפול.
 

"התוצאות האלו ניכרות בשטח", אמר ד"ר דניאל צליחין, מנהל מרפאה של קופת חולים כללית בבאר שבע שהשתתף בכנס, "בתור רופא משפחה למדתי איך צריך להתנהג עם חולים סופניים, חולים במצב קריטי וחולים אונקולוגיים, אבל כאן התמקדו בסוכרת, שעליה שמים דגש מועט בלימודים. אחת הבעיות העיקריות ברפואת משפחה היא שאין לנו די זמן לשבת ולדבר עם כל מטופל, ולכן במקרים רבים אני לא מצליח להקדיש את כמות תשומת הלב שהייתי רוצה להקדיש לכל אחד".
 

92% מהרופאים שענו על הסקר הזדהו עם תחושתו של ד"ר צליחין וטענו כי היו מעוניינים לקבל כלים נוספים להתמודדות עם החולים. הם מבקשים דרכי פעולה שיעזרו, באמצעות השיח, לשפר את היענות החולה לטיפול, את הקפדתו על תזונה ואת אורח חייו.