השבוע טלפנה מאזינה עם סיפור לא שגרתי. היא סיפרה שבנה בן ה-14 התעורר בוקר אחד עם פוטופוביה, כלומר רגישות לאור. חקרתי אותה לגבי סימנים נוספים, כיוון שזהו אינו מצב אופייני לגיל 14, אך כולם נענו בשלילה.
"הוא נבדק על ידי רופא ילדים ועל ידי נוירולוג אבל הם לא מצאו את הסיבה", סיפרה המאזינה והוסיפה: "אמרו לנו שאם יש הקאות, שנחזור למיון ואם לא, שנחזור למעקב בעוד שישה שבועות".
רגיש לאור אבל משחק במחשב
פוטופוביה היא מצב שמלווה בכאבי ראש או בהתקפי מיגרנות ויכול להיווצר גם עקב השפעת תרופות מסוימות או מצב רגשי. שאלתי האם הילד במתח, והאם סיפרה שלאחרונה הוא לא רוצה ללכת לבית הספר, אלא לשחק במחשב. אך כיצד ייתכן שיש לו רגישות לאור כשתאורת המחשב חזקה הרבה יותר מאור יום?
כשיש רגישות לאור מאד קשה לשבת מול מחשב או מסך טלפון, כי אורם בוהק. אם הוא לא יכול לראות אור אבל יושב מול מחשב, דרשני. אני מכיר את התלונה הזו הרבה זמן וזו פעם ראשונה שאני שומע על נער בן 14 שנמצא במצב הזה, ללא מיגרנות וללא עיניים אדומות.
אני כן חושב שיש לשלול בעיה גופנית. יש לבדוק את הלחץ התוך-עיני. זה נעשה לאחר הרדמה עם מנורת סדק. במידה שרופא העיניים בודק ושולל כל בעיה ולאחר מכן גם נוירולוג שולל בעיות נוירולוגיות, יש לבדוק האם מדובר במשהו רגשי. אנשים עם פוטופוביה מחשיכים את החדר ולא יכולים לפקוח את עיניהם והם ודאי לא יכולים לשבת מול מחשב. זה מפריע להם וזה שמשגע אותם.
יכול להיות שהוא במצוקה רגשית, יכול להיות שיש דברים שהוא לא רוצה לראות, אולי קרה משהו בבית הספר והוא לא רוצה ללכת לשם. זה לא אומר בהכרח שהוא עושה הצגה. יכול להיות שגופו מאותת לו משהו שהוא לא מודע אליו.
תכניתו של פרופסור קרסו משודרת בכל יום שישי בשעה 13:00 ברדיו 103FM