הצעת חוק חדשה תבקש לאפשר לצוותים רפואיים לבצע הליכים שאינם מסכני חיים בקטינים בני 16 עד 18, גם ללא הסכמת הוריהם. ההצעה תובא היום להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, והיא זוכה לתמיכתה הגורפת של המועצה לשלום הילד. כיום, זכותו של אדם מודע על גופו ופרטיותו היא אבן יסוד בחוק זכויות החולה בישראל, אבל זכות זו מוקנית מתוקף החוק רק לבגירים, מעל גיל 18. בכל הנוגע לקטינים החוק הקיים אינו מבדיל בין ילדים לבני נוער.
זה שנים שצוותים רפואיים במרפאות ובתי חולים ברחבי הארץ נתקלים בדילמות אתיות באשר לטיפול בבני נוער ללא נוכחות או אישור מראש של הוריהם, בין אם מדובר בטיפול שגרתי או בכזה הנחשב לדחוף יותר. לעתים בני נוער מסרבים בתוקף לקבל טיפול ראשוני בעל חשיבות אקוטית לבריאותם כל עוד לא מובטח להם שהדבר יישמר בסודיות.
הצעת החוק החדשה באה לתת פתרון לסוגיה, והיא קובעת כי קטין מגיל 16 עד 18, ובמקרים מסוימים גם מגיל 14, יהיה זכאי לתת את הסכמתו לטיפול רפואי בגופו ככל שהדבר נוגע לפעולות שגרתיות ופשוטות. ההצעה קובעת שלושה מדדים למתן הסכמתם של קטינים – גיל, בשלות נורמטיבית ואישית וכן סוג הבעיה הרפואית והטיפול המוצע.
“בני נוער הם מבוגרים קטנים, ומתוך הבנה שאי אפשר לקבל החלטות על גופם מעל לראשם חובתנו כמחוקקים לדאוג שזכותו של כל אחד לקבל טיפול תישמר ככל האפשר גם ללא אישור ההורים”, אמרה מגישת ההצעה, ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד), “לצערי, אנחנו עדים ללא מעט מקרים שבהם הפגיעה בנער או בנערה מתרחשים בכלל דווקא בגלל הוריהם”.
המועצה לשלום הילד היא אחד המנועים העיקריים מאחורי קידום החוק שנועד לכאורה להפקיע סמכות מידי מי שאחראים יותר מכל על רווחת ילדיהם – ההורים. בשיחה עם “מעריב־השבוע” מספר יו”ר המועצה, ד”ר יצחק קדמן על רופא מבית חולים במרכז הארץ שטלפן למועצה בזמן אמת כשעמד בפני דילמה כיצד לטפל בנערה שהובאה לחדר המיון לאחר שנפגעה מינית: “הוא אמר לנו שהנערה מפוחדת ושהוא לא יכול לבצע בדיקה רפואית כדי לקבוע האם נאנסה, ללא הסכמת הוריה. הנערה, בת 16, הבהירה לרופא כי אם יקרא להוריה היא תמלט מהמקום”. לדברי קדמן, “במקרים של בני נוער נפגעי עבירות מין או אלימות, גורמי רווחה אינם יכולים להחליף הסכמת הורה אלא רק אישור של בית משפט, הליך אטי מדי כשמדובר בחדר מיון”.
קדמן מוסיף כי “הרופאים מתחלקים לשניים, אלה שלא יסכנו את הרישיון הרפואי שלהם לבין אלה שכן מתוך צידוק של מקרה חירום. זה קורה כל הזמן. היה לנו נער שסבל מקשיי נשימה והוריו חשבו שזה מפני שהוא שמן ובמקום לקחת אותו לטיפול ניסו לגרום לו להיכנס לדיאטה. אחרי שפנה אלינו הצלחנו להביא אותו לטיפול גם ללא ידיעת ההורים ומסתבר שהוא אכן סבל מבעיה בדרכי הנשימה. המסקנות שהחוק מבוסס עליהן קיימות כבר חמש שנים. החוק הזה פשוט חייב לקבל את תמיכת הממשלה ולעבור בכנסת כדי להבטיח בכל מקרה טיפול רפואי דחוף בבני נוער ואת הגיבוי הדרוש לצוותים הרפואיים להעניק אותו”.
היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן, שולחת מסר מרגיע להורים ומדגישה: “הצעת החוק מאוד מאוד מאוזנת. בשטח יש היום הרבה מאוד מבוכה כי החיים מלמדים אותנו שבני נוער הולכים לבד לרופא, מגיעים לבד לחדרי מיון. אלה מקרים יומיומיים והחוק חייב להתמודד איתם. מדובר רק על גיל 16 ומעלה ורק על טיפולים מאוד מסוימים. אם ניקח לדוגמא ניתוחים, או כל טיפול שנדרשת לו הסכמה בכתב, ההצעה לא מבקשת לשנות לגביהם את המצב החוקי הנוכחי”.
לדבריה, “החוק לא נועד להוציא את ההורים מהתמונה, בטח לא במקרים קשים, אלא להגן על יכולתם וזכותם של הילדים לקבלת טיפול, גם במצבי סיכון, ולחזק דווקא את האחריות ההורית. החוק גם נועד להקל על ההורים שיוכלו לשלוח את הנער לטיפול שגרתי אצל הרופא לבד”.