אנחנו שומעים הרבה על התקפי לב, פרפור חדרים, צנתורים ומילים מפחידות כאלו ואחרות. אך מה באמת מתרחש בתוך הלב שלנו, שגורם לתופעה כמו פרפור חדרים? פרופ' רפי קרסו מסביר.



הלב בנוי מחדרים ועליות. רוב נפח הדם נמצא בחדרים וכשהם מתכווצים, הם שולחים את הדם לעורקים שמפזרים אותו לשאר הגוף. בחלק העליון יש את העליות, לשם הדם מגיע. הלב עצמו פועל על ידי התכווצות והתרחבות. ברגע שהוא מתכווץ, כל הלב מתכווץ וכך גם בהתרחבות. 
 
בפרפור פרוזדורים, העליות לא מתכווצות ומתרחבות בקצב אחיד, אלא פשוט מפרפרות. הן פועלות בקצב אחר ויוצרות מערבולות בתוך העליות. אותן מערבולות של דם גורמות לקרישיות יתר. לפעמים הקרישים האלו נשלחים לאבי העורקים, מגיעים למוח וגורמים לאירוע מוחי.
 

קומדין - תרופה ישנה אך מועילה

אנחנו לא אוהבים את הפרפור הזה. יש לו שני מצבים: פרפור חד פעמי שיכול לחלוף, או ואז לא מתחילים בטיפול אלא מבצעים מעקב, ופרפור חוזר, או אז צריך לתת טיפול מונע. 
 
פרפור חוזר מוריד את קצב הלב. ככל שהוא מהיר יותר, כך האפשרות לפרפור יותר גדולה. אם אדם מפרפר פעם, פעמיים או שלוש פעמים, הוא עלול לפרפר פעמים נוספות, אז נותנים תרופות שמעכבות קרישה. 
 
קומדין היא תרופה ישנה וטובה שמעכבת קרישה, אך יש לה תופעות לוואי והיא יכולה לגרום לדימום. כדי לבדוק את השפעת הקומדין מצבעים בדיקת INR, International Normalized Ratio, שמאפשרת לרופא לנטל את יעילות הקומדין על החולה, וכך להתאים את מינוני התרופה. משום שהקומדין מנוטרל על ידי ויטמין K, יש לעשות דיאטה מיוחדת שכוללת מניעה של ירקות ירוקים.
כיום מטפלים גם על ידי צנתור וצריבה של חלק מהאזורים. באמצעות הצנתור נכנסים ללב עם מכשיר וצורבים את החלק המדמם, כך מביאים את החולה למצב רגיל. 
 
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"