"ניתן היה למנוע את המוות של יוסי שריד ברמת סבירות גבוהה, ואת מוטי קירשנבאום היה ניתן להציל ממוות בוודאות", כך אמר ל"מעריב" פרופסור טדי וייס, מבית חולים הדסה בירושלים. פרופסור וייס, שניהל את יחידת הלב בהדסה הר הצופים במשך עשרות שנים והיום מנהל של מחלקת שיקום לב בבית חולים הדסה, מעיד, שבישראל מתים מדי יום כשלושים אנשים מדום לב. "כל דקה שעוברת מרגע אירוע לב, מורידה את תפקוד הלב בעשרה אחוז. כאשר האירוע מתרחש במקום רחוק מבית החולים, אמבולנס של טיפול נמרץ יגיע, בדרך כלל, תוך מינימום שבע דקות, אז המצב כבר אבוד", אמר. לדברי פרופסור וייס ניתן למנוע חלק גדול ממקרי המוות הללו, בעזרת מכשיר דפיברילטור (בעברית: "מפעם") הביתי שפיתח.
הדפיברילטור, המוכר בשימושו בארץ ובעולם הוא מכשיר המחזיר קצב לב לפעולה סדירה בעת דום לב או פרפור חדרים, על ידי מתן שוק חשמלי ללב. פרופסור וייס, בשיתוף עם מפתח טכני, פיתח מכשיר ביתי כזה שיוכל להציל אנשים ממוות בבית עוד לפני הגעת צוות של רפואת חרום. המכשיר הוכיח יעילות בבעלי חיים, אבל הפיתוח והשיווק שלו לבני אדם נעצר מטעמים של בעיות תקציביות של בית חולים הדסה וסירוב של משרד הבריאות להעביר כספים להמשך פיתוח הפרויקט.
דום לב יכול להופיע בתחילת התקף לב או אצל חולים עם תפקוד ירוד של חדר שמאל. במצב זה, נוצרים זרמים חשמליים מהירים בלב הגורמים לפרפור חדרים, הלב רועד ולא מתכווץ, לא מגיע דם למוח, ללב ולגוף, החולה מפסיק לנשום וללא טיפול תוך מספר דקות – הוא ימות. כשזה קורה באמבולנס או ביחידת הלב - ניתן להצילו על ידי מכת חשמל מידית ממכשיר הדפיברילטור, אך כשזה קורה בבית - הסיכוי שאמבולנס יגיע וייתן בזמן את מכת החשמל - הוא נמוך ולכן רק 5% שורדים או לחלופין נשארים עם נזק מוחי, מונשמים במרכזים סיעודיים, בעלות נפשית וכלכלית עצומה לבני המשפחה ולמדינה. מאחר שהתקף לב יכול לקרות ללא התראה מוקדמת גם ללא מחלת לב קודמת, הרי שכולנו נמצאים בסיכון.
כיום קיימים דפיברילטורים אוטומטיים (AED), בעלות של כ-1000$ למכשיר - המזהים במדויק פרפור חדרים ולא נדרשת מיומנות להפעלתם והם גם לא יכולים להזיק; מכשירים אלו נמצאים במקומות ציבוריים כגון אצטדיונים, שדות תעופה, מרכזי קניות ובתי-ספר, אך רוב מקרי התמותה מתרחשים בבית או במשרד – ומיכשור זה אינו בנמצא שם.
"המכשיר יוכל להציל אלפי אנשים ממוות"
המכשיר שפיתח פרופסור וייס הוא דפיברילטור חדש שנוטל את האנרגיה הדרושה לו ממערכת החשמל הביתית, זאת מבלי לעשות שימוש בסוללה וכבל - המייקרים את עלותו. העלות של המכשיר אותו פיתח פרופ' וייס ביצור המוני, כמצופה - תהיה סביב 1000 ₪. הדפיברילטור החדש יעבוד תמיד כל עוד יחובר לחשמל לשקע הביתי, ותוכנה המותקנת בו הופכת את הזרם המתחלף למכת חשמל ביפאזית – בדומה לזרם הניתן על ידי דפיברילטורים אוטומטיים. בעצם הוויתור על הסוללה והכבל היקרים, ניתן להפחית בעלות אך חשוב מכך -לא נדרשת תחזוקה: אין סיכוי שעבודתו תיפסק עקב סוללה שהתרוקנה. זאת ועוד, המכשיר יוכל גם לקצב את הלב, במידה ויש דום לב או שהדופק נמוך מדי, פעולה שלא קימת ב-AED , שמוגבל באנרגיה. קיימות טכנולוגיות חדשות שבודקות דופק-כמו שעון של APPLE שיתריעו על העלמות הדופק גם כזה קורה בשינה או האדם גר לבד והוא יתריע טלפונית לאשתו או לשכנו שיבואו להצילו.
יש לצפות שבתחילה - יספקו אותם לחולים בסיכון גבוה למוות פתאומי - עם תפקוד לב ירוד ואי-ספיקת לב, בהמשך לחולים לאחר התקף לב, אך בהמשך גם לחולים בסיכון נמוך יותר – הנמצאים בסיכון להתקף לב ולבסוף- לכל בית. המכשיר כאמור, עבר בהצלחה ניסויי מעבדה במודל חיה, ופרסום העבודה זיכה את ממציאיו בפרס נויפלד היוקרתי מהאיגוד הקרדיולוגי הישראלי והוצג בהצלחה בכנסים בינלאומיים בארץ ובעולם ומאמרים בעיתונות המדעית באירופה. כעת עוסקים המפתחים באיתור משקיעים המבינים את הפוטנציאל הכלכלי של המכשיר הנמצא כעת לפני מזעור, ניסויים בבני אדם, רגולציה וייצור המוני.
פרופ' טדי וייס סיכם כי "נוכחות דפיברילטור כזה בכל בית כמוה כהמצאות מטף כיבוי אש בבית - המכשיר יוכל להציל אלפי אנשים ממוות עוד בטרם הדברים ידרדרו למחוזות האל חזור, ומדובר כאן בהצלת רבבות חולים בשנה".
מלשכת שר הבריאות נמסר בתגובה כי "הנושא הועבר לבחינת אנשי המקצוע לפי הנוהל המקובל".