שמונה ימים אנחנו מדליקים נרות חנוכה. בכל יום מצטרף נר נוסף ובשיא דולקים שמונה נרות והשמש. אלה מסמלים את ניצחון החשמונאים על היוונים. החשמונאים האירו את מנורת המקדש שמונה ימים אף שנעזרו בפך שמן קטן, ומכאן המנהג להדליק נרות. לשמן אחר, לטיגון הסופגניות והלביבות, התייחסנו כבר בשבוע שעבר. בסימן נרות חנוכה, ועל מנת להאיר את עינינו, ביקשנו מתשעה רופאים ומומחים לספר על ה"נר לרגליהם" בחייהם המקצועיים.
מעגל שנסגר
פרופ׳ רלי הרשקוביץ מנהלת מכון אולטרה־סאונד נשים, החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
למכון אולטרה־סאונד נשים בסורוקה נכנס בהיסוס זוג בהריון. מבט בהם גרם לי לשינוי בקצב הלב. בני הזוג זכורים לי מהריונם הקודם. הריון ראשון שהסתיים בהפסקה מאוחרת שלו, בשבוע ה־24, בשל מומים עובריים קשים מאוד. כחודש לאחר סיום ההריון הם הגיעו ליחידה והביעו את תודתם על העזרה בתהליך הקשה. באותה שיחה הם גם סיפרו לי שראו עד כמה היה קשה לי ולצוות ורצו לבטא את הערכתם. הרשים אותם שאמרתי שקשה לנו משום שכרופאים אנחנו עובדים, באינסטינקט, כדי להציל חיים, וזה הבהיר להם שאנחנו איתם לאורך כל הדרך.
מאז עברו מספר חודשים, והם בתחילת הריונם השני. חרדים מאוד. האישה עולה למיטת הבדיקה בדמעות, מחכה למוצא פי. אני מבצעת בדיקת אולטרה־סאונד מוקדמת. השבוע ה־17 להריון. הבדיקה הראשונית תקינה. אנחת רווחה עולה מבני הזוג. אך מיד אומרת האישה “גם בפעם הקודמת הכל היה תקין בשלב זה". הגבתי שכדי להמשיך חייבים להאמין שהתוצאות יהיו טובות. שבועיים לאחר מכן האישה הגיעה בוכה, ללא זימון, אל המכון. היא סיפרה כי אינה מסוגלת לתפקד באופן רגיל. שוחחתי איתה והזמנתי גם עובדת סוציאלית. השיחה עודדה אותה.
פרופ׳ רלי הרשקוביץ
הגיע היום של בדיקת האולטרה־סאונד השנייה במכון, השבוע ה־22. שוב, חששות כבדים לפני הבדיקה. זהו השלב שבו נמצא בפעם הקודמת המום הקשה. גם עכשיו הבדיקה תקינה. שלושה חודשים לאחר מכן, לאחר אין ספור שיחות טלפוניות ועדכון לגבי מצב ההריון, בני הזוג יולדים בן בריא. אין מאושרים מהם.
כמי שליוותה אותם ברגעים הקשים, זו הנקודה שבה נסגר המעגל. עבור בני הזוג וגם עבורי. בשביל רגעים כאלה אנחנו, הרופאים, חיים. אין לי ספק כי המעורבות שלי בתהליך ההריון הנוכחי, עד סיומו המוצלח, הנה זכות גדולה אשר ניתנה לי.
בזמן שישנתם
פרופ׳ עידית מטות מנהלת מערך הרדמה, טיפול נמרץ וכאב, מרכז רפואי ת״א ע״ש סוראסקי
“שמור נא עלינו כמו ילדים, שמור נא ואל תעזוב״ שרה עפרה חזה ז״ל בשיר “תפילה" כשהיא פונה לאלוהים. כן, אלוהים אינו זקוק לאמצעים מיוחדים, אך אנחנו, הרופאים המרדימים ששומרים ולא עוזבים אתכם לרגע בחדר הניתוח, עושים שימוש באמצעי ניטור מאוד מתוחכמים כדי לעקוב, לאבחן ולטפל במערכות הגוף השונות כשאתם מורדמים. ההחלטות שלנו על מה, איך וכמה נגזרות מאופי הניתוח (כי אין דומה ניתוח קטן כהוצאת כיס המרה לניתוח נרחב כהשתלת כבד) ומהמנותח עצמו (מטופל צעיר ובריא, פג, אישה בהריון שיש לדאוג גם לעוברה או קשיש החולה בסוכרת).
בימיה של אמי, ד"ר אירנה מוניס חס, שהייתה רופאה מרדימה מובילה בישראל, ההשגחה על המנותח הסתמכה על צבע השפתיים, בדיקת קצב הלב ואיכות הדופק באמצעות מישוש, כמו גם מדידות ידניות של לחץ הדם. כשהתחלתי את ההתמחות שלי, כבר הייתה קפיצת מדרגה טכנולוגית ונתונים נוספים הוצגו בפנינו, כמו רוויון החמצן בדם ולחצי הנשמה. אולם עיקר השדרוג חל בשנים האחרונות עם התפתחות של טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות לנו לעקוב באופן רציף אחרי עומק ההרדמה, לנטר בצורה לא חודרנית את תפוקת הלב והתנגודת הריאתית והסיסטמית בכל רגע - ולהעניק טיפול ראוי.
פרופ׳ עידית מטות
אתם שואלים אם זה חשוב? התשובה חד־משמעית: זה קריטי. מציאת סיבה הכרחית כדי לטפל באופן מיידי. הנתונים מאמצעי הניטור החכמים מאפשרים לי להחליט אם מדובר בחסר של נוזלים, התקף לב, אלרגיה לחומר כלשהו או אולי פשוט הרדמה עמוקה מדי. לכל סיבה טיפול משלה, ואנו הרי מדברים על מצבים היכולים לגרום לתמותה. אני שם כדי לאבחן אם מדובר בבעיה נשימתית, לבבית או במצבים חריפים אחרים - ולספק טיפול.
ההתקדמות הטכנולוגית האדירה דורשת מהרופאים המרדימים הכשרה מיוחדת. לא רק בשימוש בטכנולוגיות האלו אלא בעיקר הבנה של הנתונים. מה הם משקפים, איך הם מכוונים אותנו לטיפול הראוי. אז מה הפלא שאתם שורדים את הניתוח?
להקדים תרופה
ד״ר גילה רוזן מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב״ם ומרצה בכירה במכללת תל חי
מניעה היא הטקטיקה האפקטיבית ביותר. במהלך לימודי הדוקטורט עברתי שינוי. כתוצאה ממנו עברו גם חיי המקצועיים שינוי מהותי. מתחומי הטיפול האקוטיים ביותר (כוויות, כירורגיית ילדים ופגים) עברתי לפעילות העוסקת במניעה, הדרכה וחינוך.
המחקר הראשון היה עם נערות מתבגרות. מטרתו הייתה שיפור צפיפות העצם כדי למנוע אוסטאופורוזיס בהמשך החיים. אוסטאופורוזיס הנה מחלה שיכולה לגרום לסבל, להגבלת תנועה ואף חלילה למוות. מספר הנפטרים מסיבוכי המחלה, או הסובלים ממנה ומתקיימים באיכות חיים נמוכה, הוא גבוה. שיפור מסת העצם בגילי הצמיחה, בעזרת תזונה טובה, מניעת חוסרים (במיוחד אצל ילדים עם מחלות), הקפדה על מקורות סידן, פעילות גופנית והימנעות מעישון מבטיח עצם מחוזקת וצמצום הסיכון לתחלואה בעתיד.
ד"ר גילה רוזן
במהלך השנים הייתי מעורבת בפעילויות רבות נוספות, כמו סדנאות לשימור בריאות הלב בעזרת שינויים אישיים מותאמים ומתגמלים, תוכניות לילדי בתי הספר ועוד. הפרויקט הכי אהוב עלי הוא אחד המחקרים האחרונים שהובלתי, אשר עסק במניעת בעיות אכילה בקרב תינוקות (בני ארבעה עד שישה חודשים) באמצעות הדרכת הורים, בשלב שבו הילדים מתחילים לאכול מזון מוצק. האמהות במחקר קיבלו הדרכה בסדנאות שתרמו להעצמת ביטחונן להתמודדות עם האכלת התינוק - נושא בסיסי מאוד שעמו נדרשת האם הטרייה להתמודד.
למרות הידע הרב הקיים, קשה מאוד לפתח הרגלי אכילה טובים ובריאים, ולעתים יש תסכול וקשיים. בסדנה האמהות למדו ותרגלו כלים פשוטים ויעילים שבעזרתם פיתחו אצל ילדיהן הרגלי אכילה נכונים מגיל צעיר, חוויית האכלה חיובית ואף מניעת השמנה.
התוצאות בתום התוכנית, במעקב שנערך בגיל שנה, עלו על כל הציפיות. גם כיום, שלוש שנים מתום המחקר, אני שומעת מהאמהות ומהקרובים להן סיפורים מלבבים ומרגשים. בעיני הדרך הנכונה והמתאימה למנוע מחלות היא בעזרת התזונה, או כמאמר הרמב"ם: “יהיו מזונותיך תרופותיך".
עם התפתחות המדע אנו לומדים יותר ויותר מה נכון לכל אדם באופן אישי. כך נוכל, בעזרת המזון בלבד, למנוע ולצמצם תחלואה.
הזמן ירפא
ד"ר יעל לויסגנית מנהל המכון לאימונולוגיה ואלרגיה ע"ש קיפר, מרכז שניידר לרפואת ילדים
החל משני העשורים האחרונים של המאה ה־20 ועד היום יש עלייה משמעותית בשכיחות המחלות האלרגיות (אסתמה, דלקת עור אטופית, אלרגיה למזון ומחלות דרכי עיכול) אצל ילדים בעולם המערבי. מחלות אלו גורמות לתחלואה ניכרת, צריכת משאבי בריאות, אשפוזים ואף תמותה על רקע תגובות אלרגיות קשות למזון. עלייה זו מוסברת על רקע שילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים, ביניהם החשיפה המופחתת של תינוקות וילדים בעולם המפותח לגורמים זיהומיים בשנים הראשונות לחייהם, הודות לשיפור בתברואה והכחדת מחלות זיהומיות קשות. גוף הילדים פחות “מחושל", פחות “מחוסן", ורגיש יותר לרכיבים שיכולים להוביל לאלרגיה, עקב כך, מערכת החיסון של התינוקות והילדים "מתפנה" לפתח רגישות יתר לגורמים אלרגנים סביבתיים כולל במזון.
כמתמחה ברפואת ילדים בשנות ה־80 של המאה הקודמת, לא זכור לי שנדרשנו לטפל בתינוקות וילדים שסבלו מתגובות אלרגיות קשות למזון. נושא זה גם לא נכלל בעבר בספרי הלימוד ובתוכנית ההוראה לסטודנטים. כיום תחלואה זו מהווה את מרבית הפעילות במרפאת האלרגיה שבה אני עובדת.
במשך שנות עבודתי כמומחית למחלות אלרגיות, הייתי שותפה לתסכול של המטופלים ושל משפחותיהם מהעובדה שלמעשה אין ריפוי לאלרגיה למזון מרגע שאובחנה (אולי היא תעבור עצמונית במשך השנים).
המאמצים שלנו התרכזו במניעה ראשונית: ההורים הונחו לא לתת לילדיהם מזונות אלרגניים בשנה הראשונה לחיים, ואף עד גיל שנתיים. בינתיים התברר שגם מדיניות זו אינה עוזרת: שכיחות האלרגיה לבוטנים שילשה את עצמה בארצות הברית ובאירופה. ההורים שם הונחו לא לתת לילדיהם לאכול בוטנים עד גיל שלוש.
ד"ר יעל לוי
התברר שבארצנו, שבה נחשפים התינוקות לחטיפי בוטנים מהשנה הראשונה לחיים, שכיחות האלרגיה לבוטנים נמוכה מאוד בהשוואה למדינות אלו. זה הביא לביצוע מחקרים נוספים שהוכיחו שדווקא אכילת חטיפי בוטנים החל מגיל שישה חודשים יכולה למנוע את התפתחות האלרגיה לבוטנים בהמשך. ממצאים אלה שינו לחלוטין את התפיסה בנוגע לשאלה מהי הדרך היעילה ביותר למנוע התפתחות אלרגיות למזון, והביאו להוצאת הנחיות חדשות בנושא.
ימים יגידו אם תפיסה חדשה זו אכן תוכיח את עצמה. בינתיים למדתי מספר לקחים: מחלות אלרגיות שלא היו קיימות לפני 30 שנה צצות ומתרבות (ועוד היד נטויה). קונספציה רפואית שנחשבה נכונה מאוד לפני 20־30 שנה יכולה להשתנות ולנוע לכיוון הנגדי. הרפואה היא מדע ומקצוע מעניין ודינמי.
אסור להתייאש. תמיד להעביר מסר לילדים ולמשפחות שייתכנו חידושים בנושא בעתיד, גם אם עכשיו אין הרבה מה לעשות.
נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות [email protected]