לאור האירועים האחרונים: לשמור על שגרה, כי אין ברירה

הפיגוע בלב תל אביב מצטרף לעשרות פיגועים ומעשי דקירה שהחברה הישראלית מתמודדת איתם בחודשים האחרונים. נדמה כי מציאות חיינו התהפכה והשגרה הפכה להיות "שגרת הלא נורמלי" - מצב שבו הביטחון האישי, החשש לחיים עצמם, חוסר הוודאות, הדריכות, הערנות והפחד מלווים אותנו לכל מקום ובכל זמן.
 

כנס בינלאומי ייחודי שיתקיים בשבוע הבא תחת הכותרת "אובדן, שכול וחוסן נפשי בחברה הישראלית ובעולם" יעסוק בין היתר בהמלצות להתמודדות במקרי חירום / שגרת חירום. עיקר ההמלצות הוא להיערך מראש, "לדבר על זה", לא להתעלם. תחושת הביטחון עולה כאשר נערכים מראש לצפוי, גם אם הוא צפוי להיות קשה וטראומתי. עלינו להיות קשובים לילדים ולכל בני הבית, להכיל את הרגש והחשש ולזהות סימני מצוקה, שאצל ילדים יכולה להתבטא בהתנהגות חריגה ולפעמים אלימה, בחלומות רעים, בהיצמדות להורים ולעתים בהרטבה גם אצל ילדים שכבר נגמלו מכך.
 

התנהגות רגועה ומרגיעה קובעת ומשפיעה על הילדים שלומדים מסביבתם. גלו הבנה, תנו תשומת לב ומקום להביע רגשות, חששות, "לספר את הסיפור". פחד, כעס, רגשות אשם הן תגובות נורמליות במצב ה"לא נורמלי". 
 

תהיו פנויים לילדים ולעצמכם – במצב רגיל אנחנו נוטים להיות שקועים בעבודה ובתחביבים ובענייני הבית. המצב הנוכחי מצריך להיות יותר בבית ולהיות זמינים ונוכחים. גם המתבגרים זקוקים לכם כמתווכים של ה"שיגעון" שמשתולל בחוץ.
 

כל ילד (ובעצם כולנו) צריכים מידע אמין – עודף מידע עלול לבלבל, אבל חוסר במידע או מידע לא נכון עלול לפגוע. ילדים גדולים ממילא עלולים לקבל מידע מחבריהם או מחשיפה לאמצעי התקשורת, ולכן תציידו אותם במידע החשוב להם ובהתאם להבנתם. ענו על השאלות של ילדיכם, לא פחות ולא יותר. כלומר, לא לתת מידע נוסף ממה שביקשו לדעת, אבל גם לא להסתיר מידע ששואלים עליו. כל ילד יודע מה הוא שואל וזקוק לתשובות.
 

יש להקפיד על מינון החשיפה לתקשורת. התמונות החוזרות במעגלים אינסופיים של אירוע הטרור משבשות את מהלך החיים. אפשרו להחליפן בהצעות למשחקים, להכנת שיעורים וכו'.
 

נסו לשמור על השגרה ולייצר כזאת עבורכם ועבור ילדיכם. החלטתם לשלוח את הילדים לגן ולבית הספר? התמידו בכך. 
 

שמרו על זמנים קבועים של הארוחות, ההליכה למיטה וכו'. ובעיקר, שמרו על מצבכם אתם. המצב הנוכחי מצריך קיומה של משענת בטוחה. יכולת העמידה של ההורים עצמם היא המקור לביטחון של הילדים. תחושת היחד והאמונה שאפשר להתגבר היא מקור כוח פנימי לא מבוטל. "המצב" אכן לא שגרתי, אבל כדי להיצמד לחיים ולהמשיך בהם, כולנו נצטרך להיצמד לשגרה, כי אין ברירה.