אל תגידו לי מה לעשות: ניפוץ מיתוסים על דיאטה ותזונה

כמה פעמים אמרו לכם להתאמן בצורה כזו, לאכול רק את המאכל הזה ולהימנע לחלוטין מביצוע הפעולה ההיא? הגיע הזמן לעשות סדר בעניינים - מנפצים מיתוסים בנושאי דיאטה, תזונה וספורט. 
 

בתיאוריה זה אולי נשמע הגיוני. אם לא אכלתם, אז מה שתשרפו זה את עודפי השומן. בפועל, זה לא עובד ככה. בשנת 2014 בוצע מחקר בנושא ספורט ותזונה. קבוצה של נשים נתבקשה לעשות תרגילי אירובי במשך שעה, שלוש פעמים בשבוע לתקופה של חודש. חצי מאותן נשים נאלצו להתאמן על בטן ריקה והחצי השני, כשעה לאחר ארוחה. בסוף הניסוי, כל הנשים ירדו במשקל בצורה זהה. לצום לא היה שום השפעה על הירידה.
 

זה אחלה טריק שיווקי לריבר, שמוכרים משקאות כאלו, אבל בתכלס, הכל טמון בתזמון. את הפרוטאינים למיניהם אפשר לצרוך גם חמש ושש שעות לאחר האימון, ולאו דווקא מיד לאחר מכן. יתרה מזאת, ככל שטווח הזמן בין האימון לבין צריכת הפרוטאין ארוך יותר, כך השריר נבנה טוב יותר. 
 

חומצת האמינו טריפטופן, שנמצאת גם בתרנגול ההודו המוכר, ידועה כחומר מעייף. אבל, כך גם מאכלים אחרים, בעיקר בשר כבש ובקר. אז למה אנחנו מתרסקים אחרי ארוחת שישי אתם שואלים? אולי כדאי שתאשימו את בליל הפחמימות והסוכרים שאתם צורכים בארוחה אחת.
 

כל תזונאי, רופא או אמא פולנייה יגידו ואומרים זאת שנים: ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה והמזינה ביותר ביום. ההיגיון אומר, שאם לא תאכלו ארוחה טובה בבוקר, תאביסו את עצמכם במהלך היום. לעומת זאת, אם תתחילו את הבוקר שבעים, לא תירשם זלילה מיותרת. אבל, זה תלוי בהמון גורמים ומשתנים. ב-2014 נעשה מחקר על השמנת יתר ונמצא שאלו שפסחו על ארוחת הבוקר במשך חודש ימים דווקא ירדו במשקל. 
 

אז ארוחות גדולות זה נורא וארוחות קטנות זה אחלה, כך לפחות אומרים כולם. הבעיה היא שטרם נעשה מחקר שמוכיח את הטענה הזו. נהפוך הוא. 

ב-2009 מחקר אוסטרלי טען שדווקא אין קשר בין אכילת מנות קטנות לירידה במשקל. ב-2013 חוקרים מאוניברסיטת קולורדו גיבו את המחקר הזה עם ניסוי קטן. הם בדקו שתי קבוצות: באחת הנבדקים אכלו שלוש מנות גדולות יחסית, ובשנייה אכלו הנבדקים שש מנות קטנות לאורך היום. הממצאים היו זהים מלבד דבר אחד: הנבדקים שהיו בקבוצת השש מנות התלוננו שהם עדיין רעבים.